מבוא לשרתי ESXi << קורס אונליין חינם
Menu
עברית Русский
מכללת פרקטיקיו
- מתחילים ללמוד חינם -
קורסי תכנות / סייבר / ניהול רשת

מבוא לשרתי ESXi

קורסים למנהלי רשת מסלול מנהלי רשת
עם התמחות בשרתי מיקרוסופט סייבר והאקינג - Hacking
מבדקי חדירה - סייבר התקפי תקשורת ואבטחת מידע
Cisco CCNA & FortiGate & Checkpoint התמחות בווירטואליזציה
VMware & Hyper-V מומחה לינוקס ו-DevOps מומחה ענן של אמזון - AWS מומחה ענן של מיקרוסופט - Azure מומחה ענן של גוגל - GCP שרתי מיקרוסופט לארגונים גדולים
Exchange - SCCM - SQL התמחות ב-Storage קורסים נוספים למנהלי רשת
קורסי תכנות מסלול Full Stack דוט-נט
יסודות התכנות מסלול Full Stack דוט-נט
צד לקוח - Frontend מסלול Full Stack דוט-נט
צד שרת - Backend מסלול Full Stack Node.JS מסלול Full Stack Java מסלול Full Stack Python מסלול Full Stack PHP מפתח אפליקציות - אנדרואיד - אייפון מפתח משחקי מחשב - Unity מפתח תוכנות לוונדוס - WinForms מסלול DBA
התמחות במסדי נתונים – SQL בדיקות תוכנה - QA - אוטומציה בדיקות תוכנה - QA - בדיקות ידניות בדיקות תוכנה - QA - קורסים נוספים המלצות תלמידים על PracticU
סקר שוק נכון לתאריך – 01/09/2011

הסבר קצר על שיטת הלימוד אונליין

צילמנו בסרטונים את כל ההרצאות של הקורס, כי ללמוד בכיתה לא נוח וגם יקר.
קורס בכיתה עולה מעל מ-17 אלף ₪ ואצלנו בסרטונים רק 350 ש"ח לחודש.
אם משהו לא ברור בסרטון תמיד אפשר להתקשר למרצה ולדבר איתו ישירות בטלפון.
המרצה זמין גם בווטסאפ וגם בצ'אט באתר המכללה.


חשוב לציין שבסוף כל התלמידים, מכל המכללות, כולם ביחד ניגשים לאותה בחינה חיצונית של סיסקו / מיקרוסופט / לינוקס ומקבלים בדיוק אותה תעודה.
את החברות הגדולות האלו בכלל לא מעניין איפה ואיך למדת וכמה שילמת על הלימודים.
יש מבחן אחיד לכולם, המתבצע במרכז בחינות מורשה של חברת Pearson VUE. הם עושים את הבחינות בפועל עבור החברות הגדולות בשוק.
כל שבוע יש מבחן ומי שעובר אותו מקבל תעודת הסמכה בינלאומית.

לסיכום: יש מרכז בחינות מורשה בתל-אביב, שכולם מגיעים אליו מכל הארץ ועושים שם מבחני הסמכה הבינלאומיים ומי שעובר את המבחן מקבל את התעודה ולא חשוב להם איפה ואיך למדת.


מה לעשות אם לא מבינים משהו בסרט?

פשוט מאוד, מתקשרים למכללה ומדברים ישירות עם המרצה. אפשר גם להתכתב עם המרצה במייל או בווטסאפ או בצ'אט באתר.


האם יש לכם כיתות לימוד רגילות?

להשכיר כיתה + לשלם משכורת למרצה = 17 אלף ש"ח עלות הקורס לתלמיד.
אצלנו בסרטונים מקבלים אותו חומר לימוד
ואפילו יותר, כי אין מגבלה של זמן למרצה (כמו שיש בכיתה),
בנוסף מקבלים בדיוק אותה תעודה בינלאומית,
כי מבחן הוא מבחן אחיד לכולם המתבצע במרכז בחינות מורשה
והכי חשוב שמקבלים את אותם המרצים, שמלמדים בכיתה רגילה,
רק שצילמנו אותם בסרטונים
והמחיר בסרטונים רק 350 ש"ח ולא 17 אלף כמו בכיתה רגילה.



קיימים במכללה שני מסלולי לימוד:
  1. מסלול לימוד חופשי, בלי תעודה, להעשרת ידע כללי.
    מסלול לימוד חופשי, מתאים בעיקר למי שעובד בתחום וכבר יש לו תעודות והוא לא רוצה עוד מבחנים ותעודות.

  2. מסלול עם תעודה - מתאים בעיקר לתלמידים חדשים המעוניינים בקורס מסודר,
    הכולל הגשת עבודות ופרוייקט גמר. מסלול זה מעניק בסיומו תעודת מקצוע בינלאומית.
    למעשה ההבדל היחיד בין שני המסלולים זה פרויקט גמר בסוף.
    אם מגישים את פרויקט גמר - מקבלים תעודה.
    בדיקת פרויקט גמר והנפקת תעודה כרוכים בתשלום נוסף, כפי שכתוב בדף ההרשמה.

בסיום קורס ניתן לקבל תעודות הבאות:
1. תעודה של המכללה - מותנה בהגשת פרוייקט גמר בסוף הקורס
2. תעודת הסמכה בינלאומית של מיקרוסופט העולמית - מותנה במעבר מוצלח של מבחן הסמכה חיצוני של מיקרוסופט (מבחן זה מתבצע כל שבוע במרכז בחינות מורשה בתל-אביב)


מידע כללי:
1. חומר הלימוד מורכב ממאגר עצום ומסודר מאוד של סרטים מקצועיים, הניתנים לצפיה מהבית. מאגר זה כולל הרצאות מוקלטות בעברית בצורה מסודרת ע"י המרצים הטובים ביותר. רשימת הסרטים המלאה נמצאת בתפריט בצד ימין.
2. כל סטודנט במכללה מקבל שם וסיסמה לצורך גישה לשרת הקבצים שלנו.
השרת מכיל את כל התוכנות הדרושות ללימוד וכן חומר עזר
3. הקורסים מועברים בהתאם לסילבוסים של החברות המובילות: Microsoft, Cisco

ישראל – פנינו לאן?



בשנת 2012, לכבוד ביקור של פט גלסינגר, מנכל"ל VMWARE העולמית, נערך כנס של בכירים מעולם המיחשוב בארץ. הכנס אירח אושיות טכנולוגיה ישראליות בכירות. בכנס זה נשא דברים רענן ביבר, מנכ"ל הסניף המקומי של חברת VMWARE והתייחס למספר סוגיות מעניינות:

  1. 1. כמות השרתים הוירטואלים שחברתVMWARE מכרה בישראל עולה על כמות השרתים הפיזיים שנמכרה בשנה זו. נתון זה מעיד על תהליך שעובר על כל התעשייה – מעבר מתשתית פיזית לתשתית וירטואלית. היתרון של תשתית וירטואלית הוא בפריסה המהירה שלה. המודל העיסקי מדבר על תשתית של רשת מחשבים כשירות שניתן לכל לקוח על פי דרישה ובפריסה מהירה.

  2. אספקת שרתים וירטואלים הינה צעד ראשון לקראת מעבר למרכזי מיחשוב מוגדרי תוכנה (software defined data center). פירוש הדבר הוא שבעתיד, לשיטתה של חברת VMWARE, לא רק השרתים יהיוי וירטואלים אלא כל מערך המידע המיחשוב של הלקוחות יהיה וירטואלי החל באחסנת מידע וכל בביצוע פעולות מיחשוב ותקשורת. פריסה מהירה של כלל התשתית הממוחשבת של ארגון ואספקתה כשירות גמיש על פי דרישת הלקוח תהווה מרכיב משמעותי בעולם העסקים המודרני בעל הקצב הדינמי והמהיר.

  3. אחוזים נכבדים מן הלקוחות נמצאים בשלב כלשהו של תההליך הוירטואליזציה והצפי הוא שלקוחות נוספים יצטרפו בעתיד ככל שהחברה תפתח טכנולוגיות חדשניות באפיק זה.


סניף VMWARE הישראלי מונה כ 200 עובדים מתוכם כ 12 אחוז במכירות והשאר במחקר ופיתוח.

ראויה לציון העובדה כי כל חברות ה fortune 100 נמנות על לקוחות החברה הטכנולוגית. פירוש הדבר כי חברת VMWARE  הגלובלית רואה בסניף הישראלי כמרכז מחקר ופיפתוח משמעותי ביותר במערך העולמי שלה. מנכ"ל VMWARE העולמית הוא בוגר חברת אינטל וככזה הוא מכיר את יכולות ההיי טק הישראליות.

עוד הוסיף רענן ביבר כי החברה צפויה לצמוח מעבר ליעדי המכירות שלה ואף מתכוננת לגייס עובדים וחדשים הן למערך הפיתוח והן למערך המכירות. עם חזון כלכלי מבטיח ולהט אלי קרב העתיד נראה מבטיח עבור חברת VMWARE שנחשבת כיום לאחת מחברות התוכנה הגדולות בעולם.
מאמר על התקנת שרת ESX - חלק ראשון
בס"ד

במאמרים הקודמים דנו ביכולות הוירטאליזציה של מערכות בודדת והסברנו את היתרונות של שימוש בטכנולוגיה זו אך הבעיה הייתה שכל מכונה התנהלה בנפרד וניהול מרכזי לא היה אפשרי וכאשר מדובר במספר רב של מכונות ומדובר בחברה גדולה האדמינסטרציה פשוט אינה מעשית , אחד ההמצאות המרשימות ביותר בתחום הוירטואלזציה הנותן מענה לבעיה היא טכנולוגית ה-ESX של חברת VMWARE, בנוסף לכל היתרונות של רעיון הוירטוליזציה בכלל כמו שציינתי במאמרים הקודמים הנכללים גם הם בטכנולוגיה זו ישנן יכולות נוספות המהוות קפיצה מדרגה אדירה בכל מה שקשור למערך הוירטואליזציה כשמדובר ב-ESX .

תארו לעצמכם שרת היכול להכיל מספר עצום של מכונות וירטואליות במקביל מבלי להיות מושפע בצורה ניכרת מבחינת ביצועים ולנהל אותו בצורה מרכזית כמעט בכל אספקט אפשרי, בין אם מדובר ביצירה של מכונות, הקצאת pools של מכונות שונות, ניהול ויצירת משתמשים וכמו כן הרשאות המשתמשים ל-pools השונים , ניהול בסיס הנתונים לכל מכונה ומכונה, ניהול והקצאת המשאבים ועוד יכולות רבות המקלות בצורה משמעותית לאין שיעור על ניהול מערך הוירטואליזציה כשמדובר מערכים גדולים.

חשוב לציין שהיכולת להריץ מספר כה רב של מכונות חוסך כסף רב זאת כמובן מהסיבה הפשוטה שישנן גרסאות של שרתי מיקרוסופט וחברות נוספת המאפשרות התקנה בלתי מוגבלת של מערכות ההפעלה על מערכות וירטואליות ללא הגבלה (ההגבלה קיימת באם מדובר במערכות פיזיות וזו היא הגבלת רישוי) .

הדוגמא הטובה ביותר למערכת כזו היא גרסת שרת DATA CENTER של חברת מיקרוסופט שנועדה לתאגידים גדולים מאוד.

מה שמייחד את שרתי ה-ESX של חברת VMWARE היא העובדה שיש להם קובץ ליבה (kernel) ייחודי וטוב במיוחד המבטיח יציבות מערכת ותיפקוד גבוה (ישנה דעה הטוענת שקובץ הליבה של שרתי ESX מאוד מזכיר את קובץ הליבה של LINUX את זה אני משאיר לכם לברר :).

בכדי לאפשר לקסם הזה להתרחש אנו ראשית נתקין את המערכת ולכן הדבר הראשון שעלינו לבצע מן הסתם הוא התקנת השרת עצמו:

לטובת שלב זה נזדקק ל-גרסת שרת ESX 4.0-3.5, ניתן להתשמש בגרסאות שונות אך אני ממליץ לעשות שימוש בגרסת 4.0.

וכמובן נזדקק למערכת העומדת בדרישות החומרה המינימליות להתקנה, את דרישות המערכת לכל אחת מסוגי גרסאות שרתי ה-ESX :

ESX 2.5.x

ESX 3.0.x

ESX 3.5

ESX 4.x

ניתן למצוא באתר הבית של חברת VMWARE כמו כן ניתן לבצע בדיקת תאימות מקוונת למערכת שלכם בכדי לבדוק אם היא אכן עונה לדרישות.

להלן קישור:

https://www.vmware.com/resources/compatibility/search.php

נזין את דיסק ההתקנה למערכת ונתחיל:

אנו כמובן נבחר התקנה גרפית בכדי להקל על כל התהליך, תהליך ההתקנה לוקח בממוצע 40 דקות.

לאחר שאשף ההתקנה עלה נוכל לראות את חלון קבלת הפנים , מי שירצה יכול להעיף מבט חטוף ולהקיש על הבא בכדי להתקדם .

-מיד לאחר מכן יופיע הסכם ההתקשרות אנו כמובן נאשר שאכן אנו מסכימים ונסמן את תיבת הסימון ונקיש הבא.

*הערה אם מדובר בסביבת עבודה אמיתית חשוב מאוד לקרוא לפחות פעם אחת את הסכם ההתקשרות ולהבין איזו אחריות אנו מקבלים על עצמנו ברגע שאנו מאשרים את קבלת ההסכם.

-בחלון הבא נבחר את תצורת השפה לטובת המקלדת כמובן שאנו נבחר – אנגלית, למרות שלא מחייב הכל לפי הסביבה בה אתם עובדים.

-החלון הבא יציג לפנינו את האפשרות לבחור האם אנו מעוניינים ב-drivers מותאמים אישית (מיוחדים) אם האם אנו רוצים להשתמש ב-drivers הרגילים והשכיחים, במידה ואתם עושים שימוש בבקרי raid או ISCSI מיוחדים ייתכן ותרצו לבחור באופציה המאפשרת שימוש ב- drivers מותאמים אישית.

*שימו לב שאם בחרתם שלא לעשות שימוש ב- drivers מותאמים אישית ולחצתם הבא תוצג לפניכם הודעה אזהרה שבה כתוב שהמערכת כרגע תבצע התקנה לכל ה- drivers הדרושים ל-ESX ובסיום התהליך לא יהיה ניתן יותר לבצע התקנה של drivers מותאמים אישית.

-לאחר סיום התהליך יופיע לפנינו חלון הרישוי בו נתבקש להזין את קוד רישוי המוצר שאותו רכשנו במידה ונרצה נוכל שלא להזין קוד רישוי ולבצע זאת במועד מאוחר יותר על ידי שימוש ב- vcenter server .

-השלב הבא הוא לבחור את כרטיס הרשת שבו יעשה ה-ESX שימוש.

בחלון הבא נוכל לבצע הגדרה לכרטיס הרשת שבחרנו בה נוכל לציין את הנתונים הבאים:

-כתובת IP.

-מסכת הרשת.

-שער ברירת מחדל.

-כתובת שרת DNS עיקרי.

-כתובת שרת DNS משני.

-שם המחשב המארח.

ובכדי להיות בטוחים שהגדרנו נכון נוכל להריץ בדיקה להגדרות שהזנו. באם ישנו שרת DHCP המחלק כתובת IP באופן אוטומטי מתוך בריכת כתובות מוגדרת מראש (POOL) נוכל לבחור באופציה זו.

*חשוב לציין שאם אכן נבחר באופציה זו מוטב שנבצע הגדרה בקונסולת ה-DHCP המורה לשמור כתובת מתוך ה-POOL לטובת השרת (dhcp-reservation) או אפילו להגדיר שכתובת ספציפית לעולם לא תחולק למרות שהינה ב-POOL הכתובות (dhcp exclusion) באם נבחר באופציה זו יש לבצע שיוך כתובת IP קבועה לשרת שלנו.

-לאחר שהגדרנו את הגדרות כרטיס הרשת נוכל לבחור האם לבצע התקנה רגילה או התקנה עם אפשריות מתקדמות, אנו נבחר בהתקנה רגילה.

-השלב הבא יהיה לבחור את מיקום ההתקנה, נזדקק לפחות ל- 9.5 גיגה אך כמובן שמומלץ לשייך יותר אם מדובר בסביבת מעבדה ניתן לבחור מקום אחסון בעל נפח מינימלי.

שימו לב שכל המידע הקיים על המחיצה ימחק ולכן אם ישנו מידע חשוב שברצונכם לשמור בצעו גיבוי או העבירו אותו למיקום אחר.

-בחלון הבא נוכל לבצע בחירה לאיזור הזמן שבו אנו נמצאים, כמובן שהמשמעות ברורה – כיול שעה .

לאחר כיול איזור הזמן נוכל לבצע הגדרת תאריך ואף נוכל לבחור בהגדרה אוטומטית, באם נבחר בהגדרה זו יהיה עלנו להזין את שם השרת שמולו אנו רוצים להסתנכרן, האתר המוכר והשמיש ביותר לטובת מטרה זו הוא:

time.windows.com

לאחר שבחרנו את השרת נוכל להקיש על כפתור הסינכרון ולראות שאכן מבוצע כזה.

החלון הבא יציג לפנינו את הגדרת חשבון המנהל שמוגדר כברירת מחדל כ-ROOT , כמובן שאם נרצה נוכל להוסיף חשבונות ניהול נוספים על ידי הקשה על ADD .

חשוב מאוד שנזין סיסמא בעלת רמת סיבוכיות גבוהה (רמה שלוש לפחות) זאת על מנת לאבטח את חשבון המנהל בצורה טובה, רק תארו לעצמכם מה היה קורה אלו חשבון זה היה נפרץ.

לאחר שביצענו את כלל ההגדרות נוכל לראות חלון סיכום המרכז בתוכו את כל מה שהגדרנו עד כה, אל לכם לזלזל בחלון זה מיכוון שאם טעיתם והגדרם הגדרה שגויה מפאת חוסר תשומת לב זה המקום לעלות על הטעות ולכן אני ממליץ לעבור ביסודיות על כלל ההגדרות ולוודא שאכן הכל הוגדר כמו שצריך.

אם אכן ברוך ה הכל הוגדר כמו שרציתם ובצורה נכונה נקיש על הבא ותהליך ההתקנה יתחיל. לאחר סיום ההתקנה נקיש על כפתור ה- FINISH ובכך בעצם תתבצע הפעלה מחדש ראשונית של המערכת (reboot) תהליך האתחול הראשוני של המערכת לאחר ההתקנה יקח זמן מה מיכוון שהוא מחיל את כלל הגדרות שביצענו בהתקנה.

לאחר סיום התהליך נוכל לראות לפנינו חלון גרפי המורה לנו מהיכן ניתן להוריד את צד ה-CLIENT של ESX לטובת גישה וניהול של השרת עצמו (מאוד מזכיר את RSAT של חברת מיקרוסופט מבחינת קונספט), שימו לב שהכתובת הינה כתובת IP ולא כתובת בתצורת DNS.

לאחר סיום מוצלח של כלל התהליך ניגש לתחנת הקצה ועליה נתקין את כלי הניהול לשרת ESX:

דרך דפדפן האינטרנט נקיש את כתובת ה-IP שראינו בחלק הקודם ומיד נוכל לראות הודעת אזהרה המודיעה שלכאורה אתר זה אינו בטוח מיכוון שהתעודה הדיגיטלית שהוקצה לו אינה תקפה, אנו כמובן נתעלם מהודעה זו ונמשיך הלאה.

נוכל לראות קישור הורדה לצד ה-client, נקיש על הקישור ונבצע הורדה.

*אם נתקלתם בבעיה בעת ההתקנה על מערכות מסוג – VISTA,WIN7 הגדירו תאימות עבודה לתוכנה ל- XP SP2/3 והריצו אותה כמנהל, תהליך ההתקנה לוקח מספר דקות, ניתן לאשר את כלל הגדרות ברירת המחדל בתהליך ההתקנה ופשוט להקיש הבא.

לאחר סיום ההתקנה נקיש על קיצור הדרך לקונסולת ה-client ונזין את הערכים הבאים:

- כתובת ה-IP של השרת

- שם המשתמש והסיסמא שהגדרנו לטובת ניהול בתהליך ההתקנה.

באם מופיעה הודעת אזהרה שחיבור זה אינו בטוח נסמן את תיבת הסימון המורה להתקין את התעודה הדיגיטלית התומכת בחיבור SSL מאובטח, נקיש על התעלם ונמשיך הלאה .

לאחר חיבור מוצלח לשרת נוכל לראות את ממשק הניהול בו נוכל למצוא אפשריות שונות כגון:

-יצירת POOLS של מכונות וירטואליות תחת inventory שזהו בעצם האספקט החשוב ביותר.

-נוכל ליצור משתמשים ולנהל את ההרשאות המשויכות להם.

-וכמובן נוכל לצפות בלוגים בכדי לעקוב אחר כל מה שמתרחש ומה שהתרחש.

במאמרים הבאים נלמד כיצד ליצור ולהקצות מכונות וירטואליות וכיצד להקנות זכויות שימוש והרשאות למשתמשים ובקיצור כיצד לעבוד עם שרת ESX.

מאמר זה נכתב על ידי מר.עידו שדדי מרצה במכללת PRACTICU.


מאמר בנושא וירטואליזציה חלק שלישי

בס"ד


במאמרים הקודמים עסקנו בהגדרות הבסיס ובהגדרות מתקדמות בכל מה שקשור לתוכנת הוירטואליזציה VBOX ולמדנו לבצע את הפעולות הבאות:



-יצירת מכונה וירטואלית.

-ניהול דיסקים.

-שיתוף פיזי/וירטואלי.

-שיוך מספר רב של מכונות לקובץ דיסק יחיד.

-ניהול צילומי מערכת.

במאמר זה נדון בהגדרות הרשת וקישוריות המכונות עצמן כמו כן נדון באפשריות האתחול השונות (boot).

ראשית נבצע הכרות קצרה עם מנגנון כרטיסי הרשת בכדי לבצע זאת ניגש להגדרות המכונה setting ונבחר network.

נוכל לראות בחלונית שהופיעה מולנו את הפרטים הבאים:

Adapter 2-4, Adapter 1- משמעות כרטיסיות אלו היא שניתן לשייך ארבעה כרטיסי רשת במקביל לכל מכונה, בכדי לאשר פעילות של כרטיס רשת נוסף כל שעלינו לעשות הוא לסמן את תיבת הסימון – Enable network adapter תחת כרטיס הרשת שנרצה להוסיף.

ההגדרה הבאה היא שיטת העבודה שבה יעבוד כרטיס הרשת שלנו או יותר נכון שיטת החיבור להלן ההגדרות האפשריות:

• Host only adapter - הגדרה זו מאפשרת עבודה ברשת פנימית שאינה מאפשרת גישה לאינטרנט אך מאפשרת גישה למכונות השונות ולמערכת הפיזית ומתבססת על כרטיס הרשת הייחודי לקונסולת VBOX , אופציה זו היא האופציה האידיאלית לתנאי מעבדה.

• Nat - אופציה הינה אופציה המאפשרת למכונה שלנו לתקשר עם העולם החיצון (אינטרנט) תחת כתובת המחשב הפיזי כך שהעולם רואה את כלל המכונות כאלו היו מחשב אחד מבחינת IP, אופציה זו גורמת לבעיות תקשורת בין המכונות אך לעיתים נחוצה בכדי למשוך עידכונים או מידע מרשת האינטרנט.


• Bridged adapter - אופציה מאפשרת "התלבשות" או יותר נכון יצירת גישור לכרטיס הפיזי של המערכת הפיזית ושמישה מאוד מחוץ לתנאי מעבדה במידה ונרצה להקים מכונה וירטואלית המסוגלת לקבל חיבורים חיצוניים (אינטרנט) ולספק שרותים.


• Internal network - אופציה זו מאפשרת עבודה ברשת פנימית בלבד ומאפשרת תקשורת בין המכונות הוירטואליות בלבד.


• Not attached - אופציה המכריזה על כרטיס הרשת כלא מחובר.



*הערה בתנאי מעבדה השתמשו באופציה הראשונה בלבד אלא אם כן נדרשים עידכונים, את מצב החיבור בלבד ניתן להחליף תוך כדי עבודת המכונה ואין צורך להעבירה למצב כבוי בכדי לבצע זאת עיקבו אחרי השלבים הבאים:

בקונסולת המכונה גשו לכרטיסית ה- Devices ומשם ל-Network.

כמו כן מוצגות לפניכם אפשריות מתקדמות:

Adapter type – אופציה זו משייכת את ה- Driver הנכון לכרטיס הרשת בהתבסס על סוג מערכת ההפעלה המותקנת, יש להשאיר את האופציה כמות שהיא ולתת למערכת לבחור בצורה אוטומטית.

Mac Address – כתובת פיזית של כרטיס הרשת, בעת הייצור של כל כרטיס רשת מוטבעת עליו כתובת זהות ייחודית המכונה MAC כתובת פיזית, זאת על מנת לספק יחודייות כתובת לכל כרטיס ממש כמו DNA של אדם הייחודי לכל אחד מאתנו (כמובן שה-DNA הרבה יותר סבוך אך זו רק דוגמא).

במידה ונשכפל מכונות יש לבצע שינוי ידני לכתובת ה-MAC בכדי לאפשר עבודה תקינה ברשת.

ולאחר שהבנו את טיבן של ההגדרות השונות הגיע הזמן לניסוי קטן:

ביחרו את שיטות העבודה של כרטיס הרשת ובצעו ניסוי קישוריות בכל אחת מההגדרות השונות.

לצורך הניסוי נגדיר למכונות את הכתובות הבאות זאת נבצע על יישום מספר שלבים פשוטים:

דרך הגדרות כרטיס הרשת במערכת ההפעלה נגדיר כתובת IP, נוכל להגיע לממשק בעזרת פקודות NCPA.CPL דרך ה-RUN.

לכל מכונה נעניק כתובת IPייחודית בטווח הבא:

10.0.0.1-3

מסכת הרשת 255.255.255.0 לכלל המכונות.

לאחר ביצוע ההגדרה גשו לכלי ה-CMD והקישו את פקודת ה-PING בצרוף כתובת ה-IP שאליה ברצונכם לבדוק תקשורת.

תפקידה של פקודה זו הוא לבדוק אם אכן ישנה תקשורת בין שתי מערכות לדוגמא אם למחשב שעליו אני עובד משוייכת הכתובת 10.0.0.1 וברצוני לבדוק תקשורת למחשב שכתובתו הינה 10.0.0.3 כל שעלי לעשות הוא לפתוח את כלי ה-CMD – שורת הפקודה, ולהקליד את הפקודה הבאה:

Ping 10.0.0.3

בחנו את התוצאה המתקבלת ונסו זאת בתצורות השונות:

• Host only adapter

• NAT

• Internal network

• Bridged adapter

• Not attached

לאחר שבחנתם את תוצאות הניסוי כל שנותר הוא להתאים את צורת העבודה של כרטיסי הרשת שלכם לצרכי התרחיש שבו הינכם נמצאים ולאחר מכן תוכלו להגדיר עבודת רשת מלאה בין המכונות בין אם מדובר בשיתוף קבצים ובין אם מדובר בגישת תקשורת מסוג אחר.

ההגדרה הבאה שברצוני לדבר עליה הינה הגדרת האתחול (booting):

Boot – תהליך שבו המערכת טוענת את כל ההגדרות (לדוגמא (mbr, קבצים, שירותים ותהליכים נוספים המאפשרים למערכת לעלות בצורה תקינה.

כמובן שמתוך ההגדרה כבר הבנתם שאם המיקום שממנו מתבצעת קריאת הנתונים אינו מכיל אותם או באם נפגמו הנתונים המערכת פשוט לא תעלה ולכן חשוב מאוד שנציין למערכת מהיכן תתבצע הקריאה, לא פעם למרות שהנתונים תקינים נרצה דווקא לבצע BOOT מתוך דיסק ולא לתת למערכת לעלות בצורה רגילה, בכל מחשב רגיל היינו מבצעים זאת דרך ה- BIOS אך מיכוון שמדובר במכונה וירטואלית נוכל לבצע זאת דרך ממשק גרפי נוח.

בכדי להגדיר את סדר ה-BOOTING ניגש להגדרות המכונה כאשר היא כבויה ותחת הגדרת ה-SYSTEM נוכל לראות את תיבות הסימון הבאות:

Boot order:

Floppy – התקן דיסקטים ישנים – כבר לא בשימוש.

Cd/dvd rom – כונן דיסק אופטי.

Hard drive- טעינה רגילה מהדיסק הקשיח.

Network- טעינה דרך הרשת.

נוכל לסמן את האפשריות הרצויות ולקבוע את סידרן בעזרת החצים.

הערה: Boot דרך התקן USB גם הוא אפשרי אך ההגדרה סבוכה מעט יותר ונעסוק בה במאמרים הבאים.


מאמר זה נכתב על ידי מר.עידו שדדי מרצה במכללת PRACTICU.

מאמר מקצועי בנושא וירטואליזציה חלק שני

בס"ד



במאמר הקודם ביצענו הגדרה בסיסית של מערכות וירטואליות הכוללת בתוכה את השלבים הבאים:

-הקצאת משאבים למערכת.

-בחירת אופן עבודתו של הדיסק הוירטואלי.

-התקנת מערכת הפעלה.

-התקנת מנהלי ההתקנים.

לאחר יישום מוצלח של ההגדרות הללו הבאנו את המערכת הוירטואלית שלנו לרמת תיפקוד תקינה אך מי שחושב שפה נגמרה המלאכה בהחלט טועה. במאמר זה נבצע הגדרות נוספות שיאפשרו לנו להפיק את המירב מהמערכת הוירטואלית שיצרנו ולאפשר יכולות נוספות שיביאו את המערכת לרמה שונה לגמרי...



מי מכם שניסה לבצע העברה של קבצים בין המכונה הפיזית למכונה הוירטואלית בוודאי נוכח לדעת שהדבר לא בדיוק אפשרי על ידי גרירת הקובץ הרצוי בין המערכות פיזית-וירטואלית ולהיפך. ונכון יש שיאמרו למה זה בכלל טוב?

נניח וברצונכם להתקין אפליקציה שקובץ ההתקנה שלה ממוקם על המערכת הפיזית שלכם ונפחה הוא כזה שאם נחליט להורידו מרשת האינטרנט בהחלט ייתכן שנמתין מספר שעות עד לסיום ההורדה.

*כמובן שהורדת אפליקציות מרשת האינטרנט והתקנתן דורשת רכישת רשיון בצורה חוקית לאותן התוכנות.

כמובן שנעדיף פשוט להעביר את הקובץ בין המערכות ולחסוך זמן רב ופה מתעוררת השאלה:

כיצד נבצע זאת?!

אז לשמחתכם כבר אומר שהתהליך פשוט מאין כמוהו ודורש מאיתנו מספר "הקלקות" בודדות.

ראשית ניגש לתגית – devices ומשם ל- shared folders .

נוכל לראות לפנינו שתי הגדרות:

machine folders

transient folders

בנוסף נראה בצידו הימני של החלון סמן המיוצג כתיקיה בצרוף הסמן + , נבצע הקשה על סמן זה. מיד לאחר ההקשה יפתח חלון נוסף המכיל את ההגדרות הבאות:

folder path

folder name

ובנוסף שתי תיבות סימון, נבחר את הגדרת ה- נתיב ונקיש על סמן החץ המופנה כלפי מטה, סמן זה יאפשר לנו גישה לכוננים (מחיצות) הממוקמים על המערכת הפיזית שלנו, נבחר את התיקיה הרצויה שתהווה את נקודת הגישור לצורך העברת הקבצים בין המערכת הפיזית והוירטואלית או לחלופין נוכל ליצור תיקיה חדשה לצורך זה.

חשוב לציין שלכל הגדרה ישנו קיצור דרך הרשום סמוך להגדרה – HOST + אות ייחודית להגדרה, המקש המוכר כ-HOST הוא מקש ה-CTRL הימני במקלדת.


לאחר שבחרנו את התיקיה הרצויה נוכל בעזרת תיבות הסימון להגדיר האם מדובר ביכולת קריאה בלבד מתוך התיקיה (קריאה מאפשרת העתקה) או האם מדובר ביכולת קריאה וכתיבה, באם נסמן את תיבת הסימון נצהיר שאנו מעוניינים אך ורק ביכולת קריאה. תיבת הסימון השניה הופכת את ההגדרה להגדרה קבועה, אף אחת מתיבות הסימון לא תגרום לבעיה אם נחליט להשאיר את המצב כמו שהוא.


לעיתים נוכל לראות שהאפשרות לאשר את התהליך מנוטרלת, הסיבה לכך היא ששם התיקיה כבר תפוס ולכן נוכל להעניק שם ייחודי בעזרת הגדרת – שם התיקיה, לאחר שינוי השם תוכלו לראות שניתן לבצע סיום/אישור של התהליך.



מה שבעצם ביצענו היא יצירת תיקיה שכל מידע שיועבר אליה יהיה זמין לשתי המערכות כלומר:

יצרנו תקייה במערכת הפיזית שלנו ומפה והלאה כל קובץ שנזין לתוכה יהיה זמין למערכת הוירטואלית.

בכדי לגשת למידע מהמכונה הוירטואלית נבצע את ההגדרות הבאות:

-בתפריט ההתחלה ניגש לרשת/network.

-באם מדובר במערכת חלונות 7 תוצג לפנינו הודעה המבקשת להפעיל את גלוי הרשת – אשרו זאת ולאחר מכן בצעו רענון.

לאחר הרענון תוכלו לראות את סמן ה- vboxsvr הקישו עליו ומיד תראו את התיקיה שהגדרתם וממנה תוכלו לבצע את העברת נתונים.

-באם מדובר במערכת מסוג XP ניגש למיקומי הרשת שלי – הרשת כולה –

virtualbox shared folders .

ומשם ל- vboxsvr

ההגדרה הבאה שעליה ברצוני לדבר הינה הגדרה חשובה במיוחד אם מדובר בסביבת מעבדה:

יכולת שיוך מספר מערכות וירטואלית לאותו דיסק וירטואלי – קובץ VDI –virtual disk .

כמו שהסברתי במאמר הקודם, בעת הקצאת המשאבים אנו בוחרים גם הקצאת נפח לקובץ שייצג את הדיסק הקשיח הירטואלי שבו המכונה תעשה שימוש, כמובן שקובץ זה צורך נפח הנלקח באופן ישיר מהמערכת הפיזית שלנו כלומר, תופס מקום.

רק כדי לסבר את האוזן כל מערכת בתנאי מעבדה לוקחת מספר גיגות מנפח הדיסק הקשיח שלנו, באם נתקין מספר רב של מכונות אנו עלולים למצוא את עצמנו במצב שלא נותר לנו מקום במערכת הפיזית, בכדי למנוע בעיה זו נוצרה הגדרת "דיפרנציאל דיסק" שכל תפקידה הוא לאפשר שיוך של מספר רב של מכונות לאותו הקובץ המייצג את הדיסק הוירטואלי, בהחלט נשמע טוב הלא כך?

לפני שנרוץ ונגדיר זאת ישנם מספר דברים שעלינו לדעת:

ראשית לכל סוג של מערכת הפעלה יש ליצור קובץ דיסק קשיח וירטואלי אחד לפחות, כלומר, אם ברצוננו לשייך מספר רב של מערכות חלונות 7 לדיסק וירטואלי אחד ומספר רב של מערכות שרת 2008 לדיסק וירטואלי אחד, נזדקק לפחות לשני קבצי דיסק קשיח וירטואלים.

-חלונות שבע

-שרת 2008

כך שכל המכונות שניצור מסוג חלונות 7 ישוייכו לדיסק הוירטואלי המכיל את חלונות 7 וכל המכונות שניצור מסוג שרת 2008 ישוייכו לדיסק הוירטואלי המכיל את שרת 2008.

הדבר הבא שעלינו לדעת הוא שלא יתכן מצב שבו כל המכונות יכולות לרשום לאותו הדיסק באותו הזמן, בדיוק כמו שאדם לא יכול להביט לשני הכיוונים בו זמנית, רק תארו לכם מה יקרה אם מספר מכונות פועלות באותו הזמן ומתבססות על אותו הדיסק ואנו נחליט לשנות את שם המחשב למספר מכונות...

מה שיקרה הוא רשימת נתונים סותרים למיקום זהה מה שיוביל בסופו של דבר להשחתת הקובץ, בכדי להימנע מכך אנו נגדיר שאת כל השינויים היחודיים לכל מכונה המערכת תרשום לקובץ נפרד הייחודי לכל מכונה ורק טעינת הבסיס תבוצע מקובץ הדיסק שעליו כלל המכונות התבססו ובכך ימנע מצב של השחתת הקובץ.

בכדי להגדיר זאת נבצע את הפעולות הבאות:

-נבצע התקנה של מכונות האב שעליהם לאחר מכן נבסס את המכונות האחרות (מאמר ראשון) ושוב אני חוזר מדגיש לכל סוג מערכת הפעלה (XP,WIN7,LINUX,SERVER 2008) יש להתקין מכונה נפרדת.

- לאחר שיצרנו את המכונות וביצענו התקנת מנהלי התקנים נקיש על תגית ה- machine משם

take snapshot – צילום המערכת בנקודת זמן – ראה המשך מאמר.

נעניק שם לצילום המערכת ונוסיף תיאור (לא חובה).

לאחר מכן נבצע כיבוי של המכונה.

נקים מכונה חדשה בעל שם זהה אך עם מספר סידורי שונה לדוגמא:

WIN7-2 כך שנוכל לדעת שמדובר במכונה מספר 2.

נחזור על השלבים מהמאמר הראשון אך בשלב יצירת הדיסק הוירטואלי נסמן את האפשרות השניה:

השתמש בדיסק קיים ונבחר מתוך הרשימה את הדיסק של מכונת האב.

נסיים את תהליך יצירת המכונה ולאחר מכן כאשר המכונה במצב כבוי (חובה) אין להדליק את המכונה בשום אופן עד לסיום ביצוע ההגדרות הבאות:

נקיש לחצן ימני על המכונה החדשה שיצרנו ונבחר הגדרות- SETTINGS .

ניגש ל- storage נבחר את קובץ ה- VDI ונסמן את תיבת הסימון –

differencing disks

נוכל לראות ששם הקובץ השתנה לשם אקראי ארוך, זהו בעצם הקובץ שבו ישמרו השינויים היחודיים למכונה.

לאחר סיום הפעולה נקיש אישור ונסגור את החלון, את התהליך יש לבצע על כל מכונה חדשה שנפתח ונרצה שתתבסס על דיסק אב זהה כך שלכל מכונה יהיה קובץ שינויים – "דלתא" ייחודי משלה.

*מומלץ לבצע הגדרה זו גם על מכונת האב לאחר לקיחת צילום המערכת כאשר המערכת במצב כבוי זאת בכדי ליצור קובץ דלתא גם למכונת האב, אך לעיתים הדבר גורם לתקלה בקונסולת VBOX ולכן לא ציינתי זו.



ההגדרה האחרונה למאמר זה שברצוני לדבר עליה היא המרשימה מכולן הגדרת ה-SNAPSHOT:

יכולת זאת מעניקה לנו את האפשרות לצלם המערכת בנקודות זמן שונות ובכך לשמור הגדרות שביצענו ולקפוץ ביניהן לפי צורך, פרט לעובדה שיכולת זאת מדהימה בעוצמתה בייחוד שמדובר בתנאי מעבדה שבהם אנו רוצים לבחון תרחישים שונים ולא פעם נרצה למחוק דברים ולהגדיר מחדש מן הסתם שהדבר לוקח זמן רב, במקום לעשות זאת נוכל פשוט לקפוץ בין המצבים לפני התקנת אפליקציה או לאחר התקנתה לבחון את ההגדרות ולאחר מכן להחזיר את המערכת למצב אידיאלי ממש כמו אחרי התקנה ראשונה של מערכת ההפעלה לא רק זאת המערכת בעצם מקנה לנו סוג של גיבוי לא רע בכלל ללא זמן המתנה ארוך וללא הגדרות סבוכות.

כל שעליכם לעשות בכדי לגרום לזה להתרחש הוא:

1) להביא את המערכת למצב שאותו אתם רוצים לצלם ולשמור.

2) לגשת לתגית ה- machine.

3) להקיש על – TAKE SNAPSHOT.

4) להעניק שם הגיוני למען הסדר הטוב.

כמו שהבנתם ניתן לקחת כמה צילומים שרוצים, בכדי לקפוץ בין נקודות הזמן השונות גשו לקונסולת ה-VBOX הראשית שבה מופיעות כל המכונות שלכם סמנו את המכונה הרצויה ומצד ימין בחלקו העליון של המסך ביחרו את תגית ה- SNAPSHOTS.

ביחרו את הצילום הרצוי, הקישו לחצן ימני – שחזר צילום –restore snapshot.

לאחר מכן תוכלו לראות שהמכונה שלכם עברה ממצב כבוי למצב שמור, כל שנותר הוא להפעיל את המכונה.

אז כמו שראיתם למערכות הוירטואליות ישנן יכולות מרשימות בהחלט וזהו רק קצה הקרחון אך כל דבר בעיתו ...


מאמר זה נכתב על ידי מר.עידו שדדי מרצה במכללת PRACTICU.

מאמר מקצועי בנושא וירטואליזציה חלק ראשון

בס"ד


עד לפני מספר שנים לא רב חברות ותאגידים שרצו לעשות שימוש במספר מערכות הפעלה כך שכל מערכת הפעלה תמלא תפקיד מסויים היו צריכות לקנות מערכת חומרה פיזית לכל מערכת הפעלה, תהליך שמן הסתם גרם להוצאת סכומי כסף רציניים ולא תמיד מסיבה מוצדקת. תארו לכם תרחיש שבו חברה השקיעה סכומי עתק במערכות חומרה חזקות מאוד אך בפועל מערכת ההפעלה הבודדה שהותקנה עליהן לא ניצלה ולו 10 אחוזים מהיכולת האמיתית וזו בגלל המגבלה של מערכת הפעלה אחת למערכת חומרה אחת מן הסתם שמערכת חומרה חזקה כגון זו שעוצמתה שווה לכעשרים מחשבים רגילים ביום רע יכולה להריץ הרבה מעבר למערכת הפעלה אחת. בעיה זו עוררה פיתוח של טכנולוגית הוירטואליזציה, טכנולגיה זו מאפשרת לנו להקים מערכות מחשב מרובות המריצות מערכות הפעלה שונות על חומרה פיזית אחת המתפקדות כמערכות אמיתיות לכל דבר ורצות בו זמנית ובכך מאפשרות ניצול טוב יותר של מערכות החומרה שלנו וחוסכות כסף רב לא רק זאת אלא שטכנולגיה זה מאפשרת לנו גמישות רבה לבחינת הגדרות בתנאי מעבדה לפני ישומן על מערכות אמתיות הנמצאות בארגון שבו אנו עובדים. עוד אחת מיכולותיה הרבות של טכנולוגיה זו היא היכולת להקצאת משאבים לתפקיד מסויים בהתאם לחשיבותו לדוגמא:


נניח וביצענו התקנה של מערכת שתפקידה לבצע אימות משתמשים ואנו רוצים לדאוג לכך שהמשאבים שיוקצו למכונה זו יהיו משאבים קבועים שאינם מושפעים מתהליכים אחרים הרצים במערכת הפיזית בכדי לאפשר ביצועים גבוהים, כל שעלינו לעשות הוא למקם את המערכת במכונה וירטואלית ולבחור את כמות המשאבים שיוקצו למכונה זו ובכך בעצם לבצע שיריון משאבים. פרט ליכולת חשובה זו וירטואליזציה מספקת לנו יכולות גיבוי למערכות שלנו הטובות בהרבה מאשר מערכות פיזיות, במאמר זה אסביר בצורה מעשית כיצד לבצע הגדרות ראשוניות לשימוש בוירטואליזציה בתנאי מעבדה בכדי שתוכלו לבצע הכרות ראשונית עם המערכת.



הגדרות מעשיות:

השלב הראשון הוא להתקין את האפליקציה המאפשרת לנו עבודה בסביבה וירטואלית, מיכוון שמדובר בתנאי מעבדה אנו נעשה שימוש בתוכנת ה- Virtual box בסביבה אמתית אני ממליץ לעשות שימוש בתוכנת ה-"Vmware" שכרגע הינה התוכנה הטובה ביותר בתחום הוירטואליזציה.

בכדי להתקין את תוכנת ה- Virtual box או בקיצור VBOX ניגש לאתר הבית של התוכנה ונבצע הורדה, כמובן שרישיון השימוש בתוכנה הינו רשיון חופשי וחינמי ולכן אין בעיה של חוקיות: כתובת אתר הבית הינה:

https://www.virtualbox.org/

תחת קטגורית ה- Downloads נבחר את המוצר הרלוונטי, במקרה שלנו VBOX כמו כן עלינו לבחור את סוג ההתקנה בהתאם למערכת שעליה אנו מבצעים את התתקנה לדוגמא: אם מערכת ההפעלה שלנו הינה מערכת הפעלה של חברת מיקרוסופט מסוג Windows נבחר את גירסאת ה-Windows.



לאחר ההורדה נבצע התקנה סטנדרטית ולאחר סיומה נבחר לבצע הפעלה מיד לאחר שהתוכנה הותקנה.

לאחר שהתוכנה עלתה נוכל לראות לפנינו את מערך התוכנה הכולל את הלחצנים הבאים:

NEW

SETTINGS

START

DISCARD

אנו נגיע לשימוש בהם בשלב יותר מאוחר.

כמובן שהמקום הטוב ביותר להתחיל ממנו הוא התחלה ולכן נקיש על כפתור ה-NEW בכדי לפתוח מכונה וירטואלית חדשה.

לפנינו יפתח חלון ההקדמה לאשף הגרפי.

אם מדובר בהתנסות ראשונה עם המערכת אני ממליץ להעיף מבט בחלון זה לפני שתקישו הבא.

בחלון הבא מופיעות מספר הגדרות רלוונטיות שיקבעו את אפיון המכונה והמשאבים שיוקצו לה באופן אוטומטי לפי סוג המערכת (כמובן שניתן לכייל הגדרות אלו באופן ידני אך הגדרה נכונה תחסוך מאמץ רב).

ההגדרה הראשונה שעלנו לבצע היא הענקת שם למכונה שלנו ונכון מאוד הגיוני שתחשבו שהגדרה זו אינה קריטית ומדובר בסך הכל בשם אך דעו לכם שעבודה נכונה מתחילה בסדר וסדר חוסך המון מאמץ בשלב מאוחר יותר. אנו כמובן ניתן שם רישמי ותקין למכונה בהתאם למערכת שהמכונה תריץ לדוגמא אם ברצוננו ליצור מכונה שבסופו של דבר תריץ מערכת מסוג Server 2008 נעניק שם שיאפיין את המכונה לדוגמא: SRV08-1.

כך נוכל לדעת שמדובר במכונה המריצה שרת ומספרה 1 למקרה ונחליט להריץ מספר מכונות המריצות אותו סוג מערכת. ההגדרה הבאה שעלינו לבצע היא בחירת היצרן של המערכת שאותה אנו רוצים להריץ, במקרה שלנו נבחר את: Microsoft , כמובן שבמידה ונרצה לבחור מערכת מסוג Linux או Solaris נבחר את היצרן הרלוונטי. לאחר שציינו את היצרן עלנו לבחור את סוג מערכת ההפעלה מכלל המערכות האפשריות הקיימות ליצרן זה. לצורך ההדגמה נבצע בחירה של מערכת Windows Server 2008. חשוב לציין שבחירת המערכת תשפיע בצורה ישירה על המשאבים שיוקצו באופן אוטומטי ולכן יש לבחור את המערכת הנכונה.

בחלון הבא נוכל לראות את כמות הזכרון הפנימי שתוקצה למכונה שלנו, באם בצעתם בחירה נכונה של מערכת ההפעלה תוכלו לשים לב שההגדרות המינימליות למערכת ההפעלה הוקצו באופן אוטומטי. לאחר שקבענו את כמות הזכרון הפנימי שיוקצה למכונה RAM)) והתקדמנו לשלב הבא נידרש להקצות מקום אחסון שישמש כדיסק קשיח וירטואלית יש לשים לב לנקודות הבאות: האם מדובר בדיסק קשיח שממנו יבוצע אתחול: באם מדובר בדיסק קשיח ראשוני אנו נסמן את תיבת הסימון. האם מדובר בדיסק קשיח חדש או האם אנו עושים שימוש בדיסק קשיח קיים שיצרנו בשלב מוקדם יותר או כזה שהקצנו למכונות אחרות מאותו הסוג למקרה ונרצה לשייך מספר רב של מכונות לאותו הדיסק בכדי לחסוך מקום. אנו כמובן נבחר ביצירת דיסק קשיח חדש מיכוון שמדובר במכונה הראשונה שלנו. מיד לאחר שנבחר את האפשרות ונקיש המשך יפתח לפנינו אשף נוסף להגדרת הדיסק הקשיח שבו תעשה המכונה שימוש. נוכל לשים לב לשתי האופציות המוצגות המתארות את אופן עבודת הדיסק:

דיסק דינמי:

דיסק הגודל בהתאם לנפח שהמכונה תופסת בפועל ובכך חוסך מקום רב בדיסק הקשיח הממוקם במחשב הפיזי שלנו, יש לציין שמהירות הפעולה של דיסק העובד בצורה זו הינה איטית יותר.

דיסק עם מקום אחסון קבוע מראש:

דיסק בעל גודל קבוע מראש התופס מראש את המקום שהוקצה לו גם אם אינו עושה שימוש בנפח זה בפועל.

חשוב לציין שמהירות הפעולה של דיסק זה מהירה יותר מדיסק העובד בצורה דינמית.

לאחר שבחרנו את הגדרת הדיסק הקשיח נלחץ הבא ונגדיר שם ונפח (תוכלו לשים לב ששם הדיסק הוגדר בצורה אוטמטית כשם המכונה שהקצנו בתחילה).

נסיים את פעולת האשף ונוכל לשים לב שבחלון תוכנת ה-VBOX נוספה מכונה חדשה.

מה שהגדרנו עד כה מייצג אם נקביל לזאת למצב אמיתי כאילו ביצענו הזמנה מיבואן מערכות מיחשוב למערכת בעלת נתוני חומרה כאלו ואחרים שעליה לא מותקנת שום מערכת הפעלה. מסיבה זו בדיוק כמו שבוודאי הבנתם יהיה עלינו לבצע התקנה למערכת ההפעלה בצורה עצמאית וכלל ההגדרות שהגדרו עד כה קבעו אך ורק את נתוניה הפיזים של המערכת שלנו.

שימו לב שכרגע המכונה שלנו נמצאת במצב כבוי – Power off

נסמן את המכונה ונקיש על כפתור ה-Start

מיד לאחר הפעלה המכונה ומכיוון שמדובר בהפעלה ראשונה יפתח לפנינו אשף גרפי שכל תפקידו הוא לסייע לנו בהתקנת מערכת ההפעלה על המכונה הוירטואלית שלנו, נוכל לראות את חלון ההקדמה לאשף המתאר בכלליות את התהליך ונתקדם לשלב הבא:

בשלב זה תבקש המערכת לציין את מיקום קבצי ההתקנה, כמו שבוודאי שמתם לב המערכת באופן אוטומטי מכוילת על כונן הדיסק האופטי במחשב הפיזי שלכם, באם יש בידכם דיסק התקנה פיזי של המערכת הרצויה הכניסו את דיסק ההתקנה לכונן במחשבכם הפיזי והקישו הבא, אם מדובר בתרחיש שבו נעשה שימוש בקובץ ISO תוכלו לנווט ולציין את מיקום הקובץ הרלוונטי בעזרת כפתור הניווט המיוצג כתיקיה בעלת חץ ירוק הפונה מעלה. לאחר לחיצה על כפתור הניווט נקיש על Add נבחר את הקובץ הרלוונטי ונאשר, תוכלו לראות שהקובץ נוסף לרשימה, נסמנו ונלחץ Select לאחר מכן נסיים את פעולת האשף והמערכת תתחיל באופן אוטמטי בהתקנה. הערה – באם סגרתם את האשף או לחלופין לא מדובר בהפעלה ראשונה ניתן לבצע תהליך זה דרך כרטיסיית – Devices-cd/dvd-more cd/dvd

לאחר שביצעתם בחירה של הקובץ הרלוונטי גשו לכרטיסיית – Machine וביחרו Reset.

משלב זה והלאה בצעו התקנה רגילה כמו כל התקנה שהייתם מבצעים במערכת שאינה וירטואלית.

לאחר שהמערכת עלתה כלומר, תהליך ההתקנה הסתיים, יהיה עליכם לבצע התקנה של מנהלי ההתקנים – Drivers זאת על מנת לאפשר תפקוד תקין של המערכת.

בכדי לבצע זאת נקיש על כפתור ה-CTRL הימיני במקלדת (בכדי לאפשר מעבר לסמן העכבר בין הסביבה הוירטואלית לסביבה הפיזית, לאחר התקנת ה- Drivers לא יהיה בכך צורך) ונבחר את כרטיסיית Install guest additions- Devices.

לאחר מספר שניות תופיע לפניכם הודעה אוטומטית להתקנה אשרו אותה ועיקבו אחרי הנחיות האשף הגרפי.

באם לא הופיעה ההודעה גשו לסמל המחשב שלי ושם תוכלו לראות כי בכונן הדיסקים ישנו דיסק התקנה הקישו עליו והפעילו את תוכנית ההתקנה.

ובזאת יצרנו מכונה וירטואלית המאפשרת עבודה ככל מחשב פיזי אחר, במאמרים הבאים נכנס לעובי הקורה ונראה הגדרות מתקדמות בהרבה כגון: הגדרות רשת, הגדרות אחסון, יכולת צילום המערכת בנקודות זמן שונות והמעבר ביניהן, אפשרויות אתחול שונות, שיוך מספר רב של מכונות וירטואליות לדיסק קשיח וירטואלי בודד.


מאמר זה נכתב על ידי מר.עידו שדדי מרצה במכללת PracticU.