Variables and Data Types

תמלול ההרצאה: Variables and Data Types

הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «Variables and Data Types» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.

1. 00:02

   אחרי שראינו אילו סוגי זיכרונות קיימים שאנחנו יכולים בג'אווה לעבוד איתם, בואו נראה איך אנחנו יכולים לפתוח מידע בזיכרון.

2. 00:12

   לצורך כך אנחנו צריכים להבין מה זה בדיוק וריאבל משתנה ומה זה דאטה טייפ, טיפוס נתונים. דבר ראשון, מה זה וריאבל משתנה?

3. 00:25

   אז משתנה זה פשוט מאוד תא בזיכרון שיכול להחזיק מידע בודד. המשתנה נוצר על ידי התוכנה שלנו בתוך הר"ם. למשתנה תמיד יש שם, ככה אנחנו יכולים בעצם להגיע למשתנה.

4. 00:43

   בעזרת השם אנחנו יכולים להכניס מידע למשתנה ולקרוא מידע מהמשתנה. הנה לדוגמה יש לנו את הר"ם עצמו, כל זיכרון הר"ם שעומד לרשותנו. אנחנו יכולים לפתוח תא אחד עבור שם פרטי ולקרוא לו first name, אז אנחנו יכולים להכניס לתוכו טקסט שראינו שזה נקרא מחרוזת או באנגלית סטרינג של השם הפרטי לדוגמה של המשתמש.

5. 01:15

   אם אנחנו רוצים לשמור גם את השם משפחה של המשתמש אנחנו צריכים לפתוח עוד משתנה נפרד בוא נניח שנקרא לו last name ואנחנו יכולים עכשיו להכניס לתוכו את שם המשפחה לדוגמה כהן.

6. 01:29

   אם אנחנו רוצים לשמור גם את הגיל אז אנחנו יכולים לפתוח עוד משתנה ולשמור בתוכו את הגיל של המשתמש לדוגמה 25. מה זה דאטה טייפ, טיפוס נתונים?

7. 01:43

   לפעמים מתייחסים לזה פשוט בתור טייפ או טיפוס. אז דאטה טייפ זה קלסיפיקציה או סיווג מסוים של המשתנה. זה אומר בעצם לקומפיילר איזה סוג של מידע אנחנו יכולים להכניס בתוך המשתנה.

8. 02:02

   בג'אווה כל משתנה חייב להיות מוגדר מ-data type ספציפי. יש שפות שאתם יכולים לפתוח בהן משתנים ואין בהם data type ספציפיים שאתם משתמשים בהם. לדוגמה שפת PHP או שפת JavaScript אפשר לפתוח משתנה ולהכניס לתוכו כל סוג נתונים שרוצים.

9. 02:26

   שפות כאלה נקראות untyped languages. יש שפות שאומרות רגע אם אתם רוצים להגדיר משתנה אתם חייבים להגדיר מה הסוג שלו שנדע בדיוק איזה סוג של מידע מותר לכם להכניס בתוכו.

10. 02:41

    שפות כאלה נחשבות typed languages לדוגמא Java, C, C++, C-Sharp ויש עוד.

11. 02:51

    לדוגמה אנחנו יכולים לפתוח משתנה מסוג data type string ואז להכניס לתוכו מכרוזות טקסטים. לדוגמה אנחנו יכולים לפתוח משתנה מסוג data type int שזה קיצור של integer כלומר מספר שלם ואנחנו יכולים להכניס לתוכו מספרים שלמים.

12. 03:12

    לא ניתן אבל להכניס לתוכו מכרוזות. אם אנחנו ננסה להכניס סוג נתונים למשתנה שמוגדר מסוג אחר אנחנו נקבל שגיאת קומפילציה. זאת אומרת שהקומפיילר עצמו כאשר הוא מנסה לבנות את התוכנית שלנו יגיד לנו רגע רגע יש פה איזושהי שגיאה בואו תתקנו אותה אני לא מוכן לבנות לכם את התוכנית עם השגיאה הזאת.

13. 03:36

    ניסיתם להכניס סוג א' למשתנה מסוג ב'. אז בואו נראה איך זה מתרחש. יש לנו פה את הר"מ, פתחנו משתנה עבור שם פרטי, ובגלל שאנחנו רוצים טקסטים, הגדרנו אותו מהסוג סטרינג.

14. 03:54

    ואז אנחנו יכולים להחליף לתוכו את מוישה כמחרוזת, כטקסט. אנחנו רוצים עוד אחד, פתחנו עוד משתנה מסוג סטרינג, קראנו לו last name ואנחנו יכולים להכניס לתוכו את השם כהן.

15. 04:11

    אם אנחנו רוצים להכניס h אז אנחנו צריכים כבר לבנות משתנה שיוכל להחזיק מספרים לדוגמה מספרים שלמים ולכן אנחנו יוצרים אותו מסוג int ואז אנחנו יכולים להכניס לתוכו 25. אם אנחנו ננסה במקום המוישה להכניס 25 אנחנו נקבל שגיאת קומפילציה, הקומפיילר

16. 04:32

    לא יאשר את זה. אם אנחנו ננסה במקום ה-25 של ה-age להכניס "מוישה", אנחנו נקבל כמובן שגיאת קומפילציה. age מוגדר כ-int, אסור לנו להכניס טקסטים לתוך int.

17. 04:47

    ביטס אנד בייטס אלה אבני הבניין של כל זיכרון. ביט זה יחידת הזיכרון הקטנה ביותר שקיימת, והיא פשוט יכולה להחזיק אחד משני ערכים, 0 או 1. בייט זה קומבינציה של 8 ביטים.

18. 05:07

    בנוי פשוט מ-8 ביטים, ביט בעברית זה סיבית. כל הזיכרון בנוי ונמדד על ידי בתים. כאשר אנחנו מודדים את הזיכרון, אנחנו לא אומרים שיש לנו זיכרון בגודל של ביטים, אלא בגודל של בתים.

19. 05:24

    לדוגמה, כאשר אנחנו אומרים שיש לנו 1 קילו בייט של זיכרון, זה אומר שיש לנו 1024 בתים ולא ביטים. למה 1024, אגב, ולא 1000? ותמיד חזקות של 2 ו-1 קילו בייט זה 2 בחזקת 10 שזה שווה ל-1024 כאמור בתים.

20. 05:47

    אז הנה לדוגמה ציור של בית אחד שיש לו 8 ביטים וכל אחד מהריבועים האלה זה ביט. הנה לדוגמה מצב שבו אנחנו רואים שיש מידע מסוים בתוך הבית שלנו והמידע הזה בסופו של דבר האפס והאחדים האלה מייצגים מספר, פשוט המספר הוא בשפה בינארית.

21. 06:10

    והמספר הזה מייצג קוד של אות, במקרה הזה זה האות A, A גדולה. הנה מצב שיש לנו בו כאן שני בתים בזיכרון, והבתים האלה מכילים מספרים שמייצגים את התווים