
int h;.= ומכניסים את הערך מימין למשתנה משמאל, למשל h = 25;.int מובילה לשגיאת type mismatch, כי הקומפיילר לא מאשר להכניס מחרוזת למספר שלם.int numberOfCats = 3;, והערך מוצג מיד בהדפסה.int numOfKittens = 4, numOfPuppies = 2, numOfBunnies = 5;.+ משרשר מחרוזת עם מספר או עם מחרוזת אחרת בתוך פקודת הדפסה אחת. אפשר לשרשר כמה ערכים ברצף ואפשר לרדת שורה באמצע הביטוי.String מקבל ערך בגרשיים כפולים, למשל "מוישה".8 = num, גורמת לשגיאת קומפילציה.הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «Creating Variables» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
אז אחרי שהבנו מה זה משתנים ומה זה דאטה טייפ ואיפה זה נפתח בזיכרון, בואו נראה איך אנחנו פותחים משתנה. נתחיל עם משתנה אינטג'רי.
אנחנו צריכים פשוט קודם כל לכתוב את הטיפוס נתונים, במקרה הזה int רווח ואז שם המשתנה, נניח h, נקודה פסיק מסיימת לנו את הפקודה.
אנחנו רוצים עכשיו להכניס ערך לתוך המשתנה, אז אנחנו משתמשים בפקודת השמה. דוגמא h שווה 25 נקודה פסיק. שימו לב שהמערכת מקבלת את ה-25 ולא צועקת על השורה הזאת.
היא נותנת לנו איפשהו צהוב כאן, שזה וורנינג, אבל תכף נבין למה בעצם יש לנו את הצהוב הזה. מה היה קורה אם לא הייתי מכניס 25 אלא הייתי מכניס a,b,c?
כאן כבר אנחנו רואים שגיאה אדומה. המערכת אומרת לנו רגע אני לא מסכימה אם אנחנו מרחפים מעל זה אז אנחנו רואים type mismatch cannot convert from string to int אוקיי מה שהוא אומר לנו ו-string מידע טקסטואלי זה int שני טיפוסים שונים לגמרי int ומספרים שלמים המערכת לא מסכימה הקומפיילר ליתר דיוק לא מסכים שנכניס string לתוך אינטג'ר.
בואו נחזיר את זה ל-25 אז למה המערכת צועקת לנו בהגדרה הזאת אם אנחנו נרחף מעל נראה שכתוב פה the value of the local variable h is not used.
זאת אומרת יש פה איזה value שהכנסנו 25 הכנסנו אותו לתוך h אבל עדיין לא השתמשנו איתו זה אומר שפתחנו משתנה שמרנו בו דאטה ולא אפילו שום דבר עם הדאטה זה כאילו שבזבזנו סתם מקום בזיכרון לא שחסר לנו מקום בזיכרון אבל זה לא כל כך הגיוני מה שעשינו גם אם אנחנו נוריד את הפקודה הזאת כמובן שנקבל את אותה הערה.
פתחתם משתנה ולא השתמשתם איתו אם אנחנו עכשיו נציג את המידע פתאום ההערה נעלמת אומרת לנו אה אוקיי בסדר עכשיו פתחתם תא זיכרון הכנסתם אליו דאטה וגם השתמשתם בתא והצגתם את הדאטה.
אין שום וורנינג ואין שום ארור. בואו נריץ את התוכנית ctrl-f11 ואנחנו יכולים לראות פה על הקונסול 25. אז הנה מצב שבו יצרנו תא זיכרון, הכנסנו אליו מידע והדפסנו אותו.
אנחנו יכולים לבצע יצירה של תא זיכרון והכנסת מידע אליו באותה שורה. לדוגמה number of cats, כמה חתולים יש ליוזר.
בוא נניח שיש לו שלושה חתולים. או במקרה הזה למתכנת. אז עכשיו אנחנו יכולים ליצור משתנה ולהכניס אליו מידע בבת אחת. בואו נציג את זה.
sysout number of cats, נריץ ונראה שמוצג לנו 3. אנחנו יכולים לפתוח מספר משתנים באותה השורה. אז בואו נגיד שיש לנו משתנה ראשון שנקרא num of kittens ונכניס אליו 4, ובעזרת פסיק אנחנו יכולים numb of puppies ונכניס אליו 2 ו-num of bunnies ונכניס אליו 5 נקודה פסיק ובואו נציג את כולם.
יש לנו פה את numb of kittens יש לנו כאן נשכפל את זה ונגדיר את numb of puppies ולבסוף numb of bunnies. אם אנחנו נריץ אנחנו נראה שכל המספרים מוצגים על המסך.
עכשיו אנחנו כמובן אולי רוצים להגיד ליוזר מה זה בעצם הדברים האלה. היוזר רואה 25, הוא לא יודע בדיוק מה זה. איך אנחנו יכולים להציג מה זה הדבר הזה? אז שיטה אחת כמובן זה, בלי קשר לפקודת ההדפסה הזאת, להגיד לו זה הגיל Age, גדולתיים, רווח.
בואו נוריד כאן את ה-LN בכדי שיהיה לנו רק פרינט, נריץ ונראה H25. אבל האם אנחנו יכולים לבצע את זה באותה פקודת הדפסה? תשובה, כן.
אם אנחנו רוצים באותה פקודת הדפסה להדפיף את שני הדברים, אז נבצע את זה בעזרת שרשור concatenation באנגלית. זאת אומרת, האופרטור הפלוס משרשר לנו במקרה הזה את המחרוזת עם המספר.
בואו נרשום פה number of cats, נריץ ונראה שיש לנו פה אפשרות לשרשר. בואו נשרשר גם את זה ונרשום כאן number of kittens ויש לנו פה גם את נמבר אוף פאפיז ויש לנו כאן את נמבר אוף בניז