PracticU

הבנה של HTTP Status Codes

בלי כתוביותעם כתוביות
PracticU › קורס דוט-נט - NET Core. - עם Rest API › הבנה של HTTP Status Codes
הבנה של HTTP Status Codes
הרצאה זו מתמקדת ב-HTTP Status Codes - קודי התשובה בעלי שלושה ספרות שהשרת מחזיר, ומסביר מה המשמעות של כל קבוצת קודים.
חמש הקטגוריות
1. 1xx - מידע (Information): השרת מעביר ללקוח מידע ביניים. לדוגמה, 100 (Continue) אומר שהשרת קיבל חלק מהבקשה ומבקש להמשיך לשלוח, ו-101 (Switching Protocol) מציין מעבר לפרוטוקול אחר, כמו WebSocket.
2. 2xx - הצלחה: 200 הוא הנפוץ ביותר ומציין שהבקשה הצליחה והוחזר מידע מתאים. 201 (Created) מציין שנוצר מידע חדש (למשל הוספת מוצר לדאטהבייס). 204 (No Content) מציין הצלחה בלי מידע להחזיר, למשל לאחר מחיקה.
3. 3xx - הפניה (Redirection): מציינים שיש לבצע פעולה נוספת, בדרך כלל גלישה לכתובת אחרת. 307 (Temporary Redirect) מתאים להפניה זמנית (למשל במהלך תחזוקה), ו-308 (Permanent Redirect) להפניה קבועה (למשל בין שתי כתובות דומיין של אותה חברה).
4. 4xx - שגיאת לקוח: מציינת שהשגיאה נגרמה על ידי הלקוח, למשל מידע חסר או שגוי בבקשה. 401 (Unauthorized) דורש התחברות (login) לפני ביצוע הפעולה, 403 (Forbidden) מציין שהמשתמש מזוהה אך אין לו הרשאה מתאימה, ו-404 (Not Found) מציין שהמשאב המבוקש לא קיים.
5. 5xx - שגיאת שרת: מציינת תקלה בצד השרת. 500 (Internal Server Error) מציין קריסה בשרת, ו-503 (Service Unavailable) מציין שהשרת לא זמין, למשל בזמן תחזוקה.
שימו לב
חשוב להחזיר מהשירות שבונים את קוד הסטטוס המדויק ביותר למצב, ולא רק 200 לכל דבר - כך הלקוח (או הדפדפן) יכול להבין בדיוק מה קרה.
השיעור הבא בקורס: מה זה Web Service
מילון מושגים:
HTTP – פרוטוקול להעברת דפי אינטרנט ונתונים בין דפדפן לשרת. הגרסה המאובטחת שלו היא HTTPS.
לקוח – תוכנה או מחשב שפונים לשרת ומבקשים ממנו שירות או מידע, למשל דפדפן שמבקש דף אינטרנט.
בקשה – פנייה שלקוח שולח לשרת כדי לקבל מידע או לבצע פעולה; השרת מחזיר עליה תגובה.
פרוטוקול – מערכת כללים מוסכמת שקובעת כיצד מכשירים או תוכנות מתקשרים ומחליפים מידע, למשל HTTP או TCP.
דומיין – תחום ניהולי משותף של מחשבים ומשתמשים ברשת ארגונית, המנוהל מרכזית; גם שם ייחודי של אתר באינטרנט.
הרשאה – קביעה אילו פעולות ומשאבים מותרים למשתמש או לתהליך לאחר שזהותו אומתה. שולטת במי רשאי לעשות מה.
שירות – תוכנה שרצה ברקע ומספקת פונקציונליות לרכיבים אחרים, לרוב ללא ממשק משתמש, ומופעלת אוטומטית עם המערכת.
דפדפן – תוכנה שמציגה דפי אינטרנט ומריצה את הקוד שבהם, ומאפשרת לגלוש בין אתרים, למשל Chrome או Firefox.

פרקי ההרצאה: הבנה של HTTP Status Codes

  1. 00:00

    מהם HTTP Status Codes

  2. 00:37

    קודי 1xx - Information

  3. 01:11

    קודי 2xx - הצלחות

  4. 02:07

    קודי 3xx - Redirection

תמלול ההרצאה: הבנה של HTTP Status Codes

הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «הבנה של HTTP Status Codes» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.

  1. 00:02

    בפרוטוקול HTTP ראינו שיש משהו שנקרא Status Codes, זה HTTP Status Codes, בואו נצלול ונראה מה הם מייצגים. אז HTTP Status Codes זה פשוט מאוד קוד בעל שלוש ספרות, שנמצא בתוך הריספונס ושמתאר מה קרה, מה התוצאה הסופית של מה שרצינו לבצע.

  2. 00:22

    מחולק לחמש קטגוריות, קודים שמתחילים ב-1, ב-2, ב-3, ב-4 וב-5. בואו נצלול פנימה ונראה כל קטגוריה מה היא אומרת. כל הקודים שמתחילים באחד זה מה שנקרא אינפורמיישן, כל מיני נתונים של אינפורמציה שהשרת אומר ללקוח משהו, מתאר שהריקוויסט בעצם מתקבל, הובן, אבל הלקוח צריך לבצע עוד

  3. 00:45

    משהו, לדוגמה, 100 זה קונטיניו, השרת קיבלת בקשה אבל אומרת, תקשיב, לא סיימת לשלוח לי את המידע, בוא תשלח לי את שאר הנתונים שאתה צריך, 101, סוויצ'ינג פרוטוקול, יש עוד פרוטוקולי תקשורת בעולם האינטרנט חוץ מ-HTTP, לדוגמה פרוטוקול שנקרא WebSocket, זה פרוטוקול אחר לגמרי, ויכול

  4. 01:05

    להיות שהלקוח אומר לשרת, תקשיב, אני רוצה בעצם להתחיל לתקשר ב-WebSocket, אז השרת אומר לו, שום בעיה, אני מעביר לפרוטוקול אחר, ל-WebSocket, אז הוא שולח להודעת 101, שזה בסדר, והוא מעביר לפרוטוקול אחר.

  5. 01:18

    כל הקודים שמתחילים ב-2 זה הצלחות, זה קוד שבעצם מתאר ש... הייתה הצלחה, השארת הבין מה הלקוח רוצה ממנו ומצליח לבצע את זה, דוגמאות, 200 זה הכי נפוץ, אוקיי, השארת קיבלת הבקשה, הצליח לאבד אותה, מחזיר מידע מתאים, הכל בסדר, 201, created, כאן בעצם הייתה הצלחה, אבל השארת יצר דאטה חדש,

  6. 01:43

    לדוגמה, היוזר מילא איזה תופס של הוספת מוצר, והשארת הוסיף את המוצר החדש, לרוב זה יהיה כמובן לדטאבייס, 204, no content, זה אומר שהשרת הצליחה לבצע את הבקשה, אבל אין לו מה להחזיר ללקוח.

  7. 01:57

    דוגמה יכולה להיות במחיקה. אנחנו רוצים למחוק הודעה שכתבנו באיזה פוסט. השרת אומר שום בעיה, מחקתי לך את זה מהטטאבייס, אבל אין לי מה להחזיר לך, אני לא אחזיר לך את ההודעה, היא נמחקה כבר.

  8. 02:13

    כל הקודם שמתחילים ב-3, Redirection. אלה בעצם קודים שהשרת אומר, תקשיב, יש עוד איזה פעולה מסוימת שאתה צריך לבצע בשביל להשלים את הבקשה שלך, בדרך כלל זה הפנייה ל-URL אחר.

  9. 02:29

    דוגמאות, 307, temporary, redirect. הכתובת שאתה מנסה להגיע להזמנית, הלכה למקום אחר או נמצאת במקום אחר, אולי

לקורס המלא: קורס דוט-נט - NET Core. - עם Rest API

ההרצאה הקודמת: פרוטוקול HTTP

ההרצאה הבאה: מה זה Web Service

הרצאות קשורות מקורסים אחרים

  • חטיפה של HTTP Session
  • ביצוע HTTP Request ב-Flutter
  • מבנה בקשה בפרוטוקול HTTP
  • פרוטוקול HTTP הסבר על Request

קורסים נוספים במסלול

  • קורס Entity Framework Core - עבודה עם מסד נתונים בדוט-נט
  • קורס ASP.NET
  • קורס MVC
  • קורס Git ו-GitHub עם Visual Studio