מילון מושגי סייבר: המושגים שכל מתחיל צריך להכיר

מילון מושגי סייבר הזה נועד למי שעושה את הצעדים הראשונים בעולם אבטחת המידע ונתקל בים של ראשי תיבות ומונחים באנגלית. ריכזנו כאן את המושגים בסייבר שחוזרים כמעט בכל קורס, הרצאה ומודעת דרושים, וחילקנו אותם לפי נושא. כל מושג מוסבר בכמה משפטים פשוטים: מה הוא, למה הוא משמש ולעיתים דוגמה קצרה. היכן שבקורס הסייבר של PracticU יש הרצאה שמלמדת את המושג, קישרנו אליה מתוך ההגדרה. אפשר לקרוא ברצף או לדלג ישר לנושא שמעניין אתכם.

כך כדאי להשתמש במילון: סרקו את רשימת הנושאים, בחרו תחום, וקראו את המושגים שבו. אין צורך לזכור הכל בעל פה - המטרה היא להכיר את השפה כדי שהרצאה או מאמר מקצועי יהיו ברורים. אלה הנושאים:

• יסודות ומושגי בסיס
• רשתות ותקשורת
• הגנה וניטור
• התקפות ואיומים
• זהויות, הרשאות וגישה
• הצפנה ואבטחת תקשורת
• בדיקות חדירה ועבודה התקפית
• תפקידים בעולם הסייבר

יסודות ומושגי בסיס

סייבר (Cyber)

שם כולל לכל מה שקשור להגנה על מערכות מחשב, רשתות ומידע מפני גישה או שימוש לא מורשים, ולצד ההתקפי שבודק את ההגנות האלה. בעברית אומרים לרוב "אבטחת סייבר" או "אבטחת מידע". התחום כולל מקצועות רבים, מניטור והגנה ועד בדיקות חוסן וחקירת אירועים.

אבטחת מידע (Information Security)

העיסוק בשמירה על מידע מפני חשיפה, שינוי או מחיקה לא מורשים, בין אם המידע שמור במחשב, עובר ברשת או מודפס על נייר. זהו המושג הרחב שאבטחת הסייבר היא חלק ממנו. הרצאת המבוא למונחי אבטחת מידע בקורס עוברת על רבים מהמושגים האלה.

שלישיית ה-CIA (Confidentiality, Integrity, Availability)

שלושת העקרונות שעליהם נשענת כל אבטחת מידע: סודיות (שרק מי שמורשה יראה את המידע), שלמות (שהמידע לא ישונה בלי רשות) וזמינות (שהמידע יהיה נגיש כשצריך אותו). כמעט כל מנגנון הגנה נועד לחזק אחד או יותר מהעקרונות האלה.

איום (Threat)

כל גורם שעלול לפגוע במערכת או במידע - תוקף, תוכנה זדונית, טעות אנוש או אפילו תקלת חומרה. בעבודת האבטחה מנתחים אילו איומים רלוונטיים לארגון כדי להחליט מפני מה מתגוננים קודם.

חולשה (Vulnerability)

פגם או חולשה במערכת, בתוכנה או בתהליך, שתוקף יכול לנצל. דוגמאות: תוכנה לא מעודכנת, סיסמה חלשה או הגדרה שגויה של שרת. חלק גדול מעבודת ההגנה הוא לאתר חולשות ולסגור אותן לפני שמישהו מנצל אותן.

ניצול חולשה (Exploit)

קוד או שיטה שמנצלים חולשה ספציפית כדי לגרום למערכת להתנהג בצורה שלא נועדה לה. בבדיקות חוסן משתמשים ב-Exploit באישור הלקוח כדי להוכיח שחולשה אכן ניתנת לניצול, ולא נשארת רק תיאוריה.

Payload

החלק ה"מטען" בתקיפה - הפעולה שמתרחשת אחרי שחולשה נוצלה, למשל פתיחת ערוץ תקשורת חזרה אל התוקף. ההבחנה בין החולשה, דרך הניצול וה-Payload עוזרת להבין כל שלב בתקיפה בנפרד.

סיכון (Risk)

השילוב בין ההסתברות שאיום יתממש לבין גובה הנזק אם זה יקרה. ניהול סיכונים הוא לב העבודה של מנהלי אבטחה: אי אפשר להגן על הכל במאה אחוז, לכן משקיעים קודם היכן שהסיכון הגבוה ביותר.

משטח תקיפה (Attack Surface)

כל הנקודות שדרכן אפשר לנסות לתקוף ארגון: שרתים חשופים לאינטרנט, אתרים, שירותים, עובדים ואפילו ספקים. ככל שמצמצמים את משטח התקיפה - סוגרים שירותים מיותרים ומגבילים גישה - כך פחות דרכים נותרות לתוקף.

רשתות ותקשורת

כתובת IP (IP Address)

מספר שמזהה מכשיר ברשת, בדומה לכתובת בית. כל מחשב, שרת וטלפון מקבלים כתובת IP כדי שחבילות מידע יידעו לאן להגיע. הכרת כתובות IP ומסכות רשת היא תנאי בסיסי לכל עבודה ברשת ובסייבר.

פורט (Port)

מספר שמזהה שירות מסוים על מכשיר, כמו דלת ממוספרת בבניין: פורט 80 ל-HTTP, פורט 443 ל-HTTPS, פורט 22 ל-SSH. כשבודקים אילו פורטים פתוחים על שרת, לומדים אילו שירותים הוא מריץ.

TCP ו-UDP

שני פרוטוקולים להעברת מידע ברשת. TCP מוודא שכל חבילה הגיעה ובסדר הנכון, ולכן מתאים לאתרים ולהעברת קבצים; UDP מהיר יותר אך בלי אימות, ומתאים לשיחות וידאו ולסטרימינג. ההבדל ביניהם חשוב בהבנת תעבורת רשת.

DNS (Domain Name System)

המערכת שמתרגמת שמות אתרים קריאים (כמו practicu.com) לכתובות IP. בלי DNS היינו צריכים לזכור מספרים במקום שמות. DNS הוא גם יעד נפוץ לבדיקות ולתקיפות, ולכן לומדים אותו לעומק.

DHCP (Dynamic Host Configuration Protocol)

השירות שמחלק אוטומטית כתובות IP למכשירים שמתחברים לרשת, כדי שלא צריך להגדיר כל אחד ידנית. כשמחברים טלפון ל-Wi-Fi וזה "פשוט עובד", DHCP הוא מה שעשה את העבודה מאחורי הקלעים.

VLAN (Virtual LAN)

חלוקה לוגית של רשת פיזית אחת לכמה רשתות נפרדות. כך אפשר, למשל, להפריד בין רשת האורחים לרשת העובדים גם על אותו ציוד. VLAN הוא כלי הגנה חשוב, כי הוא מגביל לאן תוקף יכול להגיע אם חדר לנקודה אחת.

VPN (Virtual Private Network)

מנהרה מוצפנת שמחברת מכשיר לרשת מרוחקת דרך האינטרנט, כאילו הוא יושב בתוכה פיזית. ארגונים משתמשים ב-VPN כדי לאפשר לעובדים גישה מאובטחת מרחוק למשאבים הפנימיים.

Proxy

שרת מתווך שעומד בין המשתמש ליעד ומעביר את הבקשות עבורו. פרוקסי משמש לסינון תעבורה, לשמירה על פרטיות או לבדיקת בקשות. בבדיקות אבטחת אתרים משתמשים בפרוקסי כדי לראות ולנתח את התעבורה בין הדפדפן לשרת.

NAT (Network Address Translation)

מנגנון שמתרגם כתובות IP פנימיות של רשת ביתית או ארגונית לכתובת חיצונית אחת מול האינטרנט. בזכות NAT עשרות מכשירים בבית חולקים חיבור אחד, והכתובות הפנימיות אינן נראות ישירות מבחוץ.

הגנה וניטור

חומת אש (Firewall)

רכיב - חומרה או תוכנה - שמסנן תעבורת רשת לפי כללים, ומחליט מה מותר להיכנס ולצאת. זהו קו ההגנה הבסיסי של כל רשת. כללי חומת האש קובעים, למשל, אילו פורטים חשופים לאינטרנט ואילו חסומים.

IDS (Intrusion Detection System)

מערכת שמזהה פעילות חשודה ברשת או בשרת ומתריעה עליה, בלי לחסום בעצמה. ה-IDS הוא כמו מצלמת אבטחה: הוא רואה ומדווח, אך לא עוצר את מה שקורה.

IPS (Intrusion Prevention System)

מערכת שדומה ל-IDS אך גם חוסמת אוטומטית את הפעילות החשודה, לא רק מתריעה. אם ה-IDS הוא מצלמה, ה-IPS הוא שומר שגם סוגר את הדלת. רבות מהמערכות המודרניות משלבות את שני התפקידים.

WAF (Web Application Firewall)

חומת אש ייעודית לאתרי אינטרנט, שבוחנת את הבקשות לאתר ומסננת ניסיונות תקיפה נפוצים כמו הזרקות קוד. בעוד חומת אש רגילה עובדת ברמת הרשת, ה-WAF מבין את תעבורת ה-HTTP עצמה.

אנטי-וירוס (Antivirus)

תוכנה שמזהה ומסירה תוכנות זדוניות מוכרות לפי חתימות וחוקי התנהגות. זהו הגנה בסיסית על תחנות קצה, אך תוקפים מנוסים יודעים לעקוף אנטי-וירוס, ולכן הוא שכבה אחת מני רבות ולא פתרון יחיד.

EDR (Endpoint Detection and Response)

דור מתקדם של הגנת תחנות קצה, שמנטר באופן רציף את התנהגות המחשב, מזהה פעילות חריגה ומאפשר לחקור ולהגיב. בניגוד לאנטי-וירוס הקלאסי, EDR מתמקד בזיהוי התנהגות חשודה ולא רק בקבצים מוכרים.

SIEM (Security Information and Event Management)

מערכת שאוספת לוגים ואירועים מכל רכיבי הארגון למקום אחד, מתאמת ביניהם ומתריעה על דפוסים חשודים. ה-SIEM הוא הכלי המרכזי שאיתו עובד אנליסט במרכז הניטור.

SOC (Security Operations Center)

מרכז הניטור של הארגון, שבו צוות עוקב מסביב לשעון אחר התראות אבטחה, חוקר אירועים ומגיב להם. עבודה כאנליסט SOC היא נקודת כניסה נפוצה לתחום הסייבר.

NOC (Network Operations Center)

מרכז שמנטר את תקינות וזמינות הרשת והשרתים - בעיות ביצועים, תקלות וזמני השבתה - להבדיל מה-SOC שמתמקד באבטחה. בארגונים גדולים שני המרכזים עובדים זה לצד זה.

Honeypot

מערכת פיתיון שנראית כמו יעד אמיתי אך נועדה למשוך תוקפים כדי לזהות אותם וללמוד את שיטותיהם. כל גישה ל-Honeypot חשודה כמעט בוודאות, כי למשתמש לגיטימי אין סיבה להתקרב אליו.

DMZ (Demilitarized Zone)

אזור רשת מבודד שבו מציבים שרתים שחייבים להיות נגישים מהאינטרנט, כמו שרת אתר. אם תוקף יפרוץ לשרת ב-DMZ, הוא עדיין מופרד מהרשת הפנימית הרגישה.

התקפות ואיומים

תוכנה זדונית (Malware)

שם כולל לכל תוכנה שנכתבה כדי להזיק: לגנוב מידע, להשמיד קבצים או להשתלט על מחשב. וירוסים, תולעים, סוסים טרויאניים ותוכנות כופר הם כולם סוגים של Malware.

פישינג (Phishing)

ניסיון להונות משתמש כדי שימסור מידע רגיש, כמו סיסמה או פרטי אשראי, לרוב דרך הודעה או אתר מזויף שמתחזים לגורם אמין. פישינג הוא אחת מדרכי הכניסה הנפוצות ביותר לארגונים, ולכן מודעות העובדים חשובה כמו כל מערכת הגנה. הרצאה על הנדסה חברתית ופישינג מראה כיצד תוקפים בונים אתר מזויף וכיצד מזהים אותו.

תוכנת כופר (Ransomware)

תוכנה זדונית שמצפינה את קבצי הקורבן ודורשת תשלום תמורת שחרורם. זהו אחד האיומים ההרסניים ביותר לארגונים, והגנה טובה כוללת גיבויים מנותקים שמאפשרים התאוששות בלי לשלם.

סוס טרויאני (Trojan)

תוכנה זדונית שמתחפשת לקובץ או לתוכנה לגיטימית כדי לשכנע את המשתמש להפעיל אותה. השם מגיע מהסוס הטרויאני מהמיתולוגיה: בחוץ מתנה, בפנים התקפה.

תולעת (Worm)

תוכנה זדונית שמשכפלת ומפיצה את עצמה אוטומטית ממחשב למחשב ברשת, בלי שהמשתמש צריך לעשות דבר. בזכות ההפצה העצמית תולעת יכולה להתפשט במהירות רבה ברשת ארגונית.

מתקפת מניעת שירות (DDoS)

הצפת שרת או שירות בכמות עצומה של בקשות מרשת מחשבים נגועים, עד שהוא קורס ומפסיק לשרת משתמשים אמיתיים. מתקפות DDoS אינן גונבות מידע אלא פוגעות בזמינות - אחד מעקרונות ה-CIA.

מתקפת אדם באמצע (MITM - Man-in-the-Middle)

תוקף שמציב את עצמו בין שני צדדים שמתקשרים, מאזין לתעבורה ולעיתים משנה אותה, בלי שהם יודעים. הצפנה כמו TLS היא ההגנה המרכזית מפני מתקפות כאלה.

פריצה בכוח (Brute Force)

ניסיון לגלות סיסמה או מפתח על ידי בדיקה שיטתית של אפשרויות רבות עד שנמצאת הנכונה. ההגנה כוללת סיסמאות ארוכות, נעילת חשבון אחרי מספר ניסיונות ואימות רב-שלבי. הרצאה על Brute Force ו-Password Spraying מסבירה כיצד השיטה עובדת וכיצד מתגוננים.

הזרקת SQL (SQL Injection)

חולשה באתרים שבה קלט של משתמש מגיע למסד הנתונים בלי בדיקה נאותה, ומאפשר לתוקף לשנות את השאילתה ולחשוף מידע. זו אחת החולשות הוותיקות והחשובות באבטחת אתרים, וההגנה היא שימוש נכון בשאילתות מוכנות מראש. הרצאה על SQL Injection מדגימה את העיקרון בסביבת תרגול.

XSS (Cross-Site Scripting)

חולשה באתרים שבה תוקף מצליח להחדיר קוד שרץ בדפדפן של משתמשים אחרים, למשל כדי לגנוב נתוני הפעלה. ההגנה היא סינון ובריחה נכונים של כל קלט שמוצג בדף. הרצאה על XSS מראה את העיקרון בסביבת תרגול חוקית.

חולשת יום אפס (Zero-day)

חולשה שעדיין לא ידועה ליצרן התוכנה, ולכן אין לה תיקון. מתקפה שמנצלת חולשה כזו נקראת מתקפת יום אפס, והיא מסוכנת במיוחד כי אין עדיין הגנה ישירה מפניה.

הנדסה חברתית (Social Engineering)

מניפולציה של בני אדם כדי שימסרו מידע או יבצעו פעולה, במקום לתקוף את המערכת הטכנית. פישינג הוא דוגמה נפוצה. השיטה מנצלת אמון, לחץ וסקרנות, ולכן ההגנה הטובה ביותר היא מודעות.

העלאת הרשאות (Privilege Escalation)

מעבר מהרשאות מוגבלות להרשאות גבוהות יותר על מערכת שכבר נכנסו אליה, למשל ממשתמש רגיל למנהל. זהו שלב מרכזי בבדיקות חוסן, כי הוא קובע עד כמה עמוק תוקף יכול להגיע.

גלישת חוצץ (Buffer Overflow)

חולשה שבה תוכנה כותבת לזיכרון יותר נתונים משהוקצה, ודורסת אזורים סמוכים - מצב שעלול להוביל לקריסה או להרצת קוד. הבנת הנושא דורשת היכרות עם מבנה הזיכרון, ולכן הוא נלמד בשלב מתקדם. הרצאה על Buffer Overflow מסבירה את המנגנון צעד אחר צעד.

דלת אחורית (Backdoor)

דרך גישה נסתרת למערכת שעוקפת את מנגנוני האימות הרגילים. תוקפים משתילים דלת אחורית כדי לשמור על גישה גם אחרי שהחולשה המקורית נסגרה; בבדיקות חוסן בוחנים את התרחיש הזה באישור. הרצאה על התקנת דלת אחורית מדגימה את הרעיון בסביבת מעבדה.

Reverse Shell

מצב שבו המחשב הנפרץ יוזם חיבור בחזרה אל התוקף ומעניק לו שליטה על שורת הפקודה, במקום שהתוקף יתחבר אליו. השיטה נפוצה כי היא עוקפת חומות אש שחוסמות חיבורים נכנסים אך מתירים יוצאים.

זהויות, הרשאות וגישה

אימות מול הרשאה (Authentication vs Authorization)

אימות (Authentication) עונה על השאלה "מי אתה" - הוכחת זהות באמצעות סיסמה או אמצעי אחר. הרשאה (Authorization) עונה על "מה מותר לך לעשות" אחרי שהזהות אושרה. שני המושגים דומים בשמם אך שונים בתפקידם, ובלבולם הוא מקור נפוץ לחולשות.

אימות רב-שלבי (MFA)

דרישה ליותר מראיה אחת לזהות, למשל סיסמה בתוספת קוד חד-פעמי מהטלפון. גם אם סיסמה נגנבת, MFA חוסם את הכניסה בלי הגורם השני, ולכן הוא אחת ההגנות היעילות והפשוטות שקיימות.

Hash של סיסמה

במקום לשמור סיסמאות כטקסט, מערכות שומרות גרסה מעובדת שלהן - Hash - שאי אפשר להפוך בחזרה בקלות. כך גם אם מסד הנתונים נחשף, הסיסמאות עצמן אינן גלויות. סיסמאות חזקות ומנגנון Hash תקין חשובים זה לצד זה.

Kerberos

פרוטוקול אימות שמשמש ברשתות ארגוניות, בעיקר בסביבת Active Directory, ומנפיק "כרטיסים" שמוכיחים זהות בלי להעביר סיסמה בכל פעם. הבנת Kerberos חיונית להבנת האבטחה של רשת ארגונית. הרצאה מעמיקה על Kerberos מסבירה כיצד הוא עובד.

Active Directory (AD)

שירות של Microsoft לניהול משתמשים, מחשבים והרשאות ברשת ארגונית מרוכזת. רוב הארגונים בנויים סביב AD, ולכן הוא יעד מרכזי גם בעבודת ההגנה וגם בקורס בדיקות חוסן לתשתית ארגונית.

NTLM

פרוטוקול אימות ותיק של Microsoft שעדיין קיים בהרבה רשתות לצד Kerberos. בגלל חולשות ידועות, ארגונים מנסים לצמצם את השימוש בו, והבנתו חשובה לניתוח אבטחת רשתות Windows.

הרשאות מינימום (Least Privilege)

עיקרון שלפיו כל משתמש או תהליך מקבל רק את ההרשאות שהוא באמת צריך, ולא יותר. כך, אם חשבון נפרץ, הנזק מוגבל. זהו אחד העקרונות היעילים ביותר בצמצום משטח התקיפה.

הצפנה ואבטחת תקשורת

הצפנה (Encryption)

המרה של מידע לצורה שאי אפשר לקרוא בלי המפתח המתאים. הצפנה שומרת על סודיות המידע גם אם הוא נחשף או נגנב, בין אם הוא שמור בדיסק או עובר ברשת.

הצפנה סימטרית מול א-סימטרית

בהצפנה סימטרית אותו מפתח מצפין ומפענח, והיא מהירה. בהצפנה א-סימטרית יש זוג מפתחות - ציבורי ופרטי - שמאפשר להחליף מידע בלי לשתף מפתח סודי מראש. רוב המערכות משלבות את שתי השיטות.

Hash

פעולה שממירה נתונים לטביעת אצבע קצרה באורך קבוע, שמשתנה לגמרי מכל שינוי קטן בקלט. Hash משמש לאימות שלמות של קבצים ולשמירת סיסמאות, והוא חד-כיווני - אי אפשר לשחזר ממנו את המקור.

SSL/TLS

פרוטוקולים שמצפינים את התקשורת בין דפדפן לשרת; TLS הוא הגרסה המודרנית של SSL הישן. המנעול שמופיע בדפדפן ליד כתובת אתר מציין שהחיבור מאובטח ב-TLS.

תעודה דיגיטלית (Certificate)

מסמך אלקטרוני שמאשר שאתר או שרת הם מי שהם טוענים, וכולל את המפתח הציבורי שלהם. התעודה נחתמת על ידי גורם מהימן, וכך הדפדפן יודע לסמוך על החיבור המוצפן.

PKI (Public Key Infrastructure)

כל התשתית - גורמי אישור, תעודות ומפתחות - שמאפשרת לסמוך על זהויות באינטרנט ולהצפין תקשורת בין צדדים שלא נפגשו מעולם. PKI הוא היסוד שעליו בנוי האמון באתרים מאובטחים.

בדיקות חדירה ועבודה התקפית

בדיקת חדירה (Penetration Testing)

תהליך מבוקר שבו בודק חוסן תוקף מערכת באישור כתוב של הבעלים, כדי למצוא חולשות לפני שתוקף אמיתי ימצא אותן, ולדווח עליהן. זהו הלב של העבודה ההתקפית הלגיטימית, וכל הקורס ההתקפי של קורס הסייבר למתחילים בנוי סביב השיטה הזו.

Red Team ו-Blue Team

Red Team הוא הצד התוקף שמדמה יריב אמיתי, ו-Blue Team הוא הצד המגן שמזהה ועוצר אותו. התרגול המשותף שלהם עוזר לארגון לבדוק את ההגנות בתנאים מציאותיים. לעיתים מדברים גם על Purple Team - שיתוף פעולה בין השניים.

איסוף מידע (Recon / OSINT)

השלב הראשון בכל בדיקה: איסוף מידע על המטרה, לרוב ממקורות גלויים (OSINT - Open Source Intelligence). ככל שאוספים מידע טוב יותר על השירותים והכתובות, כך קל יותר לתכנן את שאר הבדיקה. הרצאה על איסוף מידע פסיבי מסבירה כיצד עושים זאת בלי לגעת במטרה.

סריקה (Scanning)

בדיקה אקטיבית אילו מכשירים חיים ברשת, אילו פורטים פתוחים ואילו שירותים רצים עליהם. הסריקה היא השלב שבו ממפים את משטח התקיפה בפועל, אחרי איסוף המידע הראשוני.

Kali Linux

הפצת לינוקס ייעודית לבדיקות אבטחה, שמגיעה עם מאות כלי סייבר מותקנים מראש. זו סביבת העבודה הסטנדרטית של בודקי חוסן, וכדאי להכיר לינוקס בסיסי לפני שעוברים אליה.

Nmap

אחד הכלים הנפוצים ביותר לסריקת רשתות וגילוי פורטים ושירותים. Nmap נותן תמונה מהירה של מה שחשוף על מטרה, והוא כלי חובה בכל בדיקה. הרצאה על סריקת רשת עם nmap מראה כיצד קוראים את תוצאות הסריקה.

Metasploit

מסגרת עבודה שמרכזת כלים לבדיקת חולשות ולניצולן באופן מבוקר, עם ספרייה גדולה של מודולים. היא נפוצה מאוד בבדיקות חוסן ובלימוד, כי היא מאפשרת להבין כל שלב בתקיפה בסביבה מסודרת. הרצאה על Metasploit מדגימה את העבודה עם הכלי בסביבת מעבדה.

CTF (Capture The Flag)

תחרויות ואתגרי אבטחה שבהם פותרים משימות כדי למצוא "דגל" מוסתר - מחרוזת סודית. CTF הוא דרך מצוינת ובטוחה לתרגל ולחדד מיומנויות, כי הכל קורה בסביבה שנועדה לכך.

OSCP (Offensive Security Certified Professional)

הסמכה מעשית ומוכרת בתחום ההתקפי, שבמבחן שלה פורצים מערכות בסביבת מעבדה וכותבים דוח מקצועי. היא נחשבת מאתגרת ומתאימה אחרי בסיס טוב והרבה תרגול. הרצאת ההכנה למבחן OSCP מראה כיצד מתכוננים אליו.

Bug Bounty

תוכניות שבהן חברות משלמות לחוקרים שמוצאים ומדווחים על חולשות באתרים ובמוצרים שלהן, בתנאים מוגדרים. זו דרך חוקית להרוויח ניסיון אמיתי, כל עוד פועלים בגבולות התוכנית.

תפקידים בעולם הסייבר

אנליסט SOC (SOC Analyst)

עובד במרכז הניטור, בודק התראות, מזהה פעילות חשודה ומסלים אירועים לטיפול. זהו תפקיד כניסה נפוץ מאוד לתחום, שדורש הבנה טובה של רשתות, מערכות ולוגים.

בודק חוסן (Penetration Tester)

תוקף מערכות באישור כדי למצוא חולשות ולכתוב דוח שהארגון יוכל ליישם. התפקיד משלב ידע טכני רחב עם יכולת כתיבה והסבר, כי דוח ברור חשוב לא פחות מהממצא עצמו.

CISO (Chief Information Security Officer)

מנהל האבטחה הבכיר בארגון, שאחראי על האסטרטגיה, ניהול הסיכונים והמדיניות. זהו תפקיד ניהולי שמחבר בין העולם הטכני לבין צורכי העסק וההנהלה.

חוקר אירועים (Incident Responder)

נכנס לתמונה אחרי תקרית אבטחה, משחזר מה קרה, איך התוקף נכנס ומה הוא הספיק לעשות, ועוזר לשקם ולמנוע הישנות. התפקיד דורש שילוב של ידע הגנתי, הבנת שיטות תקיפה ויכולת חקירה.

זהו מילון מושגי סייבר שמלווה אתכם בצעדים הראשונים - אין צורך לזכור הכל בבת אחת, אלא לחזור אליו בכל פעם שנתקלים במונח חדש. השלב הטבעי הבא הוא ללמוד איך המושגים האלה מתחברים בעבודה אמיתית, שלב אחר שלב, מהתקנת Kali ומונחי היסוד ועד איסוף מידע, סריקת רשת, ניצול חולשות מבוקר והכנה למבחן OSCP. קורס הסייבר למתחילים עובר על כל השרשרת הזו בסביבת תרגול חוקית, ומרחיב כל מושג מהמילון להרצאה שלמה עם הדגמה.