דגמים ומחירים
של צ'ק פוינט
חלק 1
פרקי ההרצאה: דגמים ומחירים של צ'ק פוינט חלק 1
תמלול ההרצאה: דגמים ומחירים של צ'ק פוינט חלק 1
הטקסט המלא של הדקות הראשונות בהרצאה «דגמים ומחירים של צ'ק פוינט חלק 1» בקורס הווידאו של PracticU – כתוביות בעברית עם זמן התחלה לכל פסקה. כך תוכלו לקרוא ולחפש את הנושאים לפני שמתחילים ללמוד.
אני רוצה לדבר קצת על הדגמים של צ'קפוינט, קצת על מחירים, קצת להרגיש את זה באמת לא במעבדה. בינתיים כל עוד אנחנו מדברים אני מתחיל לעשות פליי למעבדה שלי.
המעבדה לוקח לה מלא זמן להיטען. המכונות של צ'קפוינט מאוד כבדות ודורשות המון משאבים. כמובן ששישה ג'יגה וחמישה ג'יגה זה כלום.
אם אפשר לשים הרבה יותר אז מה טוב. ככל שיהיו יותר משאבים, המכונות יידלקו יותר מהר. בואו נראה קצת דגמים של מכונות. יש לנו כמה סוגי דגמים.
הכל עניין גם של מחיר, אני חושב שבראש ובראשונה מחיר, וגם של מה שצריך. אם נשווה את זה לשוק של המכוניות, אז אנשים קונים בדרך כלל מכונית לפי מה שהם צריכים.
וכמובן שההשלכות הן כלכליות. בדרך כלל לא קונים איזה אוטו מטורף שלא צריך. ככה זה עובד גם בשוק של הפיירוולים. מה שמנחה זה מה אנחנו צריכים.
מה אנחנו צריכים זה שיקול מה הנפח של התעבורה. ככל שיש יותר נפח זה צריך לבוא לידי ביטוי בחומרה שאנחנו קונים. וחומרה באה לידי ביטוי בגודל של הקופסה.
יש מגמה לכווץ את כל הציוד, פעם המחשבים היו ענקיים, מהווררים, היום המחשבים נהיים קטנטנים. בצ'ק פוינט הם עדיין פונקציה של גודל ככל שהמכונה יותר חזקה היא יותר מפלצתית יותר גדולה והפרמטר השני פרמטר של פיצ'רים וגם הוא קשור לגודל בדרך כלל מכונה קטנה תבוא עם מעט פיצ'רים מי שיש לו כסף לשלם על מכונה
קטנה בדרך כלל גם אין לו כסף לשלם על פיצ'רים מסובכים ומי שיש לו כסף למכונה גדולה אז הוא כבר חייב לקבל את כל הפיצ'רים מה שילמתי מיליונים, אני לא אקבל את כל הפיצ'רים?
אז יש תמחור לגודל, ואז רוצים פיצ'רים? אין בעיה, בואו נוסיף עוד פלוסים באקסל לפיצ'רים. ותכף התמונה תתבהר. יש פיצ'רים שהם built-in, no matter what, מכונה קטנה. המכונות הקטנות השתפרו משמעותית בשנים האחרונות, פעם הן היו מאוד מאוד בסיסיות, היום הן כבר די חזקות, משרדים של 50 ו-100
עובדים יכולים עדיין להשתמש עם המכונות הקטנות, פעם זה היה ממש שמור ל-20 משתמשים. היום כבר יש כרטיסים של גוד וכרטיסים אופטיים לתן גיגים, הרחיבו את כל האפשרויות.
עדיין כשקונים קופסה צריך לבדוק מה כל האפשרויות שלה. פיצ'רים קוראים לזה, אם אנחנו רוצים תן גיג, אם אנחנו רוצים 40 גיג, 40 גיג זה הנפח של 40 גיג על הפורט.
נגיד וקנינו כרטיסים של 40 גיג, אם המכונה חלשה היא תקבל 40 גיג, היא תיפול אם המכונה חזקה, היא תקבל גם 100 גיגה ותחזיק מעמד, היא תקבל אלפי גיגות דרך הכרטיס של ה-100 גיגה, מה שנפוץ זה 40 גיג, נישאר איתו, אבל היא תעמוד בעומסים האלה.
תחשבו על זה שהמכונה היא לא רק מתג, היא לא רק מחשב, היא גם firewall, זאת אומרת ברגע שהיא קיבלה את ה-40 גיגה היא צריכה לעבד את זה, צריכה לבדוק את כל השכבות, מי היוזר, מה ה-IP, איזה פורט, לאיזה אתר הוא גולש, וכו' וכו', האם הקובץ שהוא מוריד זה וירוס, איזה סוגי קבצים, יש פה מיליון פרמטרים שהמכונה
עד שהיא עושה את התעבורה, את התעבורה בין הרגל הזאת לרגל הזאת, המכונה בודקת במיליון הגדרות כדי להגיע למסקנה שהתעבורה חוקית או לא חוקית.
אם היא לא חוקית זה הכי קל, הפיירול ישר חוסם, אבל אם היא חוקית הוא צריך לעבד אותה, ולעבד זה דורש הרבה כוח. כוח זה CPU, זה זיכרון, כרטיסי רשת חזקים יש פיצ'רים שהם לא קשורים לכוח אבל בשורה תחתונה גם הם מתורגמים לכוח לדוגמה אני רוצה שהפיירוול שלי יהיה באינטרנט ועם פרוטוקול בי ג'י פי
בי ג'י פי זה פרוטוקול ניתוב מול האינטרנט ניתן דוגמה קטנה נגיד יש לי אתר אינטרנט ואני רוצה שמי שבא מבזק יגיע דרך הקו של בזק ומי שיגיע מנטוויז'ן יגיע דרך הקו של נטוויז'ן למה שלקוח נטוויז'ן יגיע דרך הקו של בזק?
זה עושה עיכוב. בשביל זה המציאו את ה-BGP, פרוטוקול מאוד מורכב. יש firewallים תומכים BGP. תומכים BGP זה אומר טבלאות ניתוב מאוד מאוד גדולות של אלפי כתובות IP.
ואז כשאתם מקלידים את הפקודה show IP route רואים מלא שורות. אז המציאו פיצ'ר ב-BGP שמצמצם אותו לכמה שורות בודדות, סופרנט כאלה.
בקיצור זה עולם בפני עצמו, זה קורס בפני עצמו, באופן כללי יש פיצ'רים שהם פחות עניין של כוח יותר עניין של פיצ'ר.
כדי שהפאוול שלנו יתמוך בפיצ'ר אז צריך לשלם על זה. פיצ'רים נוספים, אני רוצה לסרוק את כל הקבצים, טראט פריבנשן קוראים לזה.
זה שהעברתי לאתר כזה או אחר ואני יודע זה ליו"ד ולפייסבוק זה שטויות. כל זה זה אפריטיף. בסופו של דבר הפאוול צריך להחליט אם הסטרים הזה כולל בתוכו וירוס או לא.
וכדי לעשות את זה יש חבילה שנקראת Threat Prevention. ברגע שמגיעים ל-Threat Prevention צריך לקנות את המודול הזה.
יש מודול בסיסי ויש מודול מתקדם. יש מודול בסיסי שהוא רק אנטיווירוס, יש מודול שהוא רק IPS, יש מודול שכולל גם Threat Emulation. מה זה Threat Emulation? זה פיצ'ר.
אני רוצה שכל קובץ, המכונה תריץ אותו כאילו הוא רץ בארגון, במחשב הארגוני. ואם הטראט אמוליישן יחליט שהקובץ הזה משבש את המחשב ויכול לגרום לנזק, הוא פשוט חוסם אותו.
בשפה צ'קפוינטית זה טראט אמוליישן, בשפה הכללית זה סנדבוקס, יש גם סנדבוקס על הווינדוס 10, אני יכול להוסיף פה בעדר אם הוא פיצ'ר סנדבוקס, אתם יכולים לנסות.
פשוט מכניסים קובץ לסנדבוקס, עושים דאבל קליק, רואים מה קורה למחשב. אם קרה משהו למחשב ברור שלא נפתח את זה במחשב האמיתי שלנו אם קרה לא נוגעים זורקים את הקובץ הזה בדיוק ככה הפיירול עושה יש פיירולים שיש להם מספיק כוח להריץ את הסנדבוקס על הפיירול עצמו ממש פה יש סנדבוקס המכונות האלה הן די חזקות יודעות להחליף סנדבוקס אבל
אם זה ארגון שמוריד מלא מלא קבצים במיוחד נגיד קורות חיים חשבוניות תלוי בארגון מה הביזנס שלו אז אם יש מלא מלא קבצים הוא לא לא יעמוד בזה אז יש אפשרות לקנות firewall בפני עצמו שהוא רק סנדבוקס הוא לא עושה IPS הוא לא בודק לאיזה אתר אנחנו גולשים הוא רק עושה סנדבוקס הפיירוול מקבל קובץ רשום לו לך לסנדבוקס תקבל תשובה אם הסנדבוקס אומר לך תקין תעביר ליוזר אם הסנדבוקס אומר לך
לא תקין אל תעביר אז או שהיוזר יקבל הודעה שהקובץ נמצא חשוד או שפשוט היוזר לא יקבל את הקובץ הוא יתקשר אליכם ואז תעשו חיפוש בסמארט קונסול בלוגים תראו, הקובץ א', ב', ג', נקודה, ב', ד', ת', ו', בום, נגוע, לא נוגעים.
היום יש גם סנדבוקס בענן, בצ'קפוינט זה טראט אמוליישן או טראט קלאוד. אני פשוט אומר לו, לך לענן, עזוב אותי, לא רוצה להתעסק עם סנדבוקס. הפיירוול שולח את זה לענן, מוצפן, הענן מריץ את הסנדבוקס, בענן של צ'קפוינט יש מלא סנדבוקסים מן הסתם, כי הם משרתים את כל הלקוחות שקנו סנדבוקס בענן.
מלא מלא פיירוואלים שמריצים סנדבוקס. הפיירוואל בענן עושה לעצמו סוג של דאטאבייס. אם קובץ כבר נסרק הם מתעדים את התשובה על הקובץ ואם מקבלים את אותו קובץ הם כבר יודעים